קשים ישראל לגרים כספחת - רות ד' | דודו פלמה

מאת: כתיבה ועיבוד תמונה דודו פלמה ת.פרסום: 15/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אחד הדברים המכאיבים ביותר, כאשר מסיימים לקרוא את מגילת רות, זה לגלות עד כמה הרחקנו מהרף הגבוה שהציבה המגילה ליחס אל הגרים.

אנחנו לא רק הרחקנו, אנחנו ממש נרתעים מהרף הזה. היחס הבוטה לגר, לזר, לאחר, מוכיח עד כמה רחקנו ממגילת רות ועד כמה שכחנו שגרים היינו בארץ מצרים.

אם פעם היינו אומרים שקשים גרים לישראל כספחת. היום כבר אפשר לומר ללא צל של ספק שקשים ישראל לגרים כספחת. אילו הייתה רות המואביה מבקשת להצטרף היום לעם ישראל, הייתי מציע לה לא לחשוב על זה בכלל.

הייתי מזהיר אותה בַּקֶּשֶׁר שלא תנסה להצטרף. היא עוד עלולה להיות מוכרזת כסרטן בגוף האומה. היא עוד תמצא עצמה לכודה בדירה נעולה בוערת באש. ובסוף יום העבודה של משטרת ההגירה היא תילכד בכף ותועבר עם הקציר היומי של מהגרי עבודה לא חוקיים אל הגורן, מתקן כליאה חולות. ולאחר מכן תגורש בבושת פניה השחורים למדינה שלישית.

רות איך אני נשמע עבור? רות האם שומעת?

עמי לא עמך. ואלוהי לא אלוהיך.

לכי מכאן לכל הרוחות.

רות סוף!

 

***