דו"ח מצב מירושלים החרבה  - איכה ד' | מני גל

מאת: מני גל התמונה © Can Stock Photo / Brillianata ת.פרסום: 21/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אל אחינו, היושבים לבטח בארצות נכר, שלום!

ימים קשים מנשוא עברו עלינו, וכעת תם הכל. הרע מכל התרחש כאן, ביהודה. המקדש נכבש והוחרב. אבניו הקדושות מתגלגלות ברחובות העיר. גוויות ההרוגים, ובתוכם גם עשירי ירושלים ונכבדיה, מושלכות כשברי חרס בחוצות העיר. המצור הממושך הביא עמו, עוד לפני הבקעת חומות העיר, רעב כבד, ותמונות זוועה של הורים האוכלים בשר ילדיהם, נראו בכל קרן רחוב. ילדים וטף מתרוצצים כעת חסרי הגנה כאפרוחי היענים במדבר. בכל מקום נראים ילדים, הפושטים ידיהם לקבל לחם ומים, ואין מושיע. בין המוטלים בין גלי האשפה, אם חיים ואם מתים, נמצאים גם העשירים והמפונקים שבשועי העיר. על סדום מספרים כי נהפכה וחרבה בן רגע. לעומת סדום, הסבל והעינוי של אנשי ירושלים מתמשכים. וכל זה מתרחש בעיר בירה, שהתגאתה בבתי הפאר של עשיריה. דבר מכל הפאר הזה לא שרד. מסביב נראים מתי המעט ששרדו את המצור ואת קרב ההבקעה, והם נראים כשלדים מהלכים. שפר גורלם של אלה שנהרגו עם הכיבוש מזה של הגוססים אט אט ברעב. עיוורים, הנאלצים לצאת מבתיהם החרבים ולבקש מזון להשביע רעבונם, נכשלים שוב ושוב בערימות הגופות המוטלות ברחובות. אש אחזה בבתי העיר, במקדשה ובארמנותיה. החומות הבוערות התמוטטו וקרסו עד יסודותיהן. השורדים המעטים, שרגליהם עדיין יכלו לשאת אותם, נמלטו מהעיר אל המדבר, אך גם שם צדו אותם הבבלים, בסיוע נלהב של בני אדום, ששמחו לאיד הממלכה השנואה השכנה. גורל זה נפל גם על המלך צדקיהו, שלא הצליח להימלט משבי הבבלים.

כזה חורבן לא חזו בחלומותיהם אפילו הגדולים שבשונאי ממלכת יהודה. היה לה שם, לירושלים, שם של עיר קודש המוגנת על ידי אלוהיה. איש לא האמין, כי העיר הזאת תוחרב עד היסוד. המאמינים בהשגחה האלוהית של אלוהי ישראל על עמו, ארצו ועירו, יגידו כי השחיתות המוסרית, שהיתה קיימת בקרב יושבי ירושלים, היא שהביאה עליהם את זעם האל. גם ההגנה המדינית שקיוותה יהוה לקבל ממלכת מצרים, בוששה לבוא, ולא הרתיעה את הבבלים.

כל מה שנותר לעשות הוא להאמין, שהאסון הנורא התרחש בצו מגבוה, וכי יום יבוא, והאל, שהחריב בזעמו את ירושלים, ישוב מזעמו, יסלח ויושיע את העם.