חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם - איכה ה' | אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר, שער הרחמים, canstockphoto © Can Stock Photo / Flik47 ת.פרסום: 22/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בשבוע הבא, יתרחש אירוע חסר תקדים בתרבות הישראלית – קמבק של "הגשש החיוור", כולל פולי, נוחו עדן. פולי יופיע באופן וירטואלי, כהלוגרמה, ולצדו שייקה וגברי יבל"א. פלאי הטכנולוגיה. הם יופיעו בקטע מן המערכון "הכה את המומחה" וישירו את השיר "הלאה".

את "הלאה" כתבה נעמי שמר, בשנה הלו למדינת ישראל, שנה הנרמזת במילים:
בסך הכל אנחנו די לבד
נכון שלא כולנו למ”ד ו"ו
אבל אני בכל זאת מאוהב,
אז הלאה!

כמובן שהיא מדברת על לו הצדיקים, אך גם רומזת על שנת כתיבת השיר.

ומדוע אני מספר זאת?

בפרקים הקודמים הצגתי את השיחה של נעמי שמר עם מגילת איכה, בעיקר בקינתה על ירושלים המחולקת, השבויה, שבלבה חומה, "ירושלים של זהב", שאותו כתבה סמוך לסוף הכיבוש הירדני.

וגם כאן נעמי שמר משתמשת במילות מגילת איכה, דווקא בשיר כל כך אופטימי, כל כך שמח. היא משתמשת במילות הנחמה שבפרק האחרון במגילת איכה. הפסוק שלפני האחרון, שבקריאת המגילה בתשעה באב שבים וקוראים אותו אחרי הפסוק האחרון, כדי להשאיר טעם ורושם של תקווה: הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.

המילים העתיקות נותנות לנעמי שמר כוח, כפי שכתבה בשיר אחר, ומילות הפסוק הזה התגלגלו גם ל"הלאה"; "הלאה, ימי כקדם":
הלאה! ימי כקדם
הלאה! שירי מולדת
הלאה! האדמה רועדת
והמדינה רוקדת
הלאה! עד אור הבוקר
הלאה! כבר לא תינוקת
הלאה! הלאה! הלאה!

בקינתה "ירושלים של זהב" קוננה נעמי שמר על כך שאין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה. ובפרק שלנו נאמר:
נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים... עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ. 
ואפילו מהשועלים המהלכים בהר הבית השומם, ניתן לשאוב נחמה.

רבן גמליאל ור` אלעזר ור` יהושע ורבי עקיבא היו מהלכים בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטיא [רעש השוק שעשו הרומאים בירושלים החרבה] בריחוק מאה ועשרים מיל.

התחילו הם בוכים ורבי עקיבא משחק [צוחק].
אמרו לו: מפני מה אתה משחק?
אמר להם: מפני מה אתם בוכים?
אמרו לו: הגויים הללו [הרומאים] שמשתחווים לעצבים ומקטרים לאלילים [עובדים עבודה זרה] יושבים בטח והשקט, ואנו - בית הדום רגלי אלוהינו שרוף באש, ולא נבכה?

אמר להם: לכך אני משחק. ומה לעוברי רצונו [עובדי העבודה זרה] כך, לעושי רצונו [היהודים] על אחת כמה וכמה!

שוב פעם אחת היו עולים לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קודשי הקודשים, התחילו הם בוכים ורבי עקיבא משחק. 
אמרו לו: מפני מה אתה משחק?
אמר להם: מפני מה אתם בוכים?
אמרו לו: מקום שכתוב בו: "והזר הקרב יומת", עכשיו שועלים הילכו בו, ולא נבכה?
אמר להם: לכך אני משחק, שנאמר: "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו". וכי מה ענין אצל אוריה אצל זכריה, והלא אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני? אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה נאמר: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עִיִין תהיה והר הבית לבמות יער". בזכריה נאמר: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים". עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת.

ובלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא! ניחמתנו!

תלמוד בבלי, מסכת מכות, כד ע"א

שלושה שבועות אחרי ששולי נתן הרטיטה את לבבות כל בית ישראל, בקינה על ירושלים השדודה, החצויה, שחרר צה"ל את העיר העתיקה ואיחד את ירושלים.

חזרנו אל בורות המים 
לשוק ולכיכר 
שופר קורא בהר הבית 
בעיר העתיקה.

ובמערות אשר בסלע 
אלפי שמשות זורחות 
נשוב נרד אל ים המלח 
בדרך יריחו.