ומה כבר ההבדל - קהלת ג' - דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 24/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 לַכֹּל זְמָן; וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.

          עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת;
          עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.

          עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,
          עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.

          עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,
          עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.

 עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
          עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
          עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
          עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
          עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,
          עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.
          עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא,
          עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.

 

                        ***

העוצמה של מגילת קהלת הפכה אותה להיות סוג של נייר לקמוס שההקשרים שאליהם היא מושלכת על ידי החיים והגורל והעולם, משנים את צבעה וצובעים אותה בצבע שונה. ואין לנו את היכולת להגביל את כמות ההקשרים. ואי אפשר לנו לומר שישנם הקשרים בלתי לגיטימיים. החיים והעולם קובעים את איכות ההקשר ואת עוצמתו ללא משוא פנים, ללא מורא וללא פשרות.

 

                       ***

קהלת הגרסה הכהניסטית: בראיון שנערך כמה זמן לפני הטבח במערת המכפלה נשאל ד``ר ברוך גולדשטיין איך הוא מיישב את דעותיו הקיצוניות עם עיסוקו ברפואה והשיב בציטוט מקהלת: "עת להרוג ועת לרפוא". אחר כך הלך למערת המכפלה ורצח  29 מתפללים פלסטינים ופצע 125 באולם התפילה המוסלמי שבאתר. אבוי, עת להרוג ועת לרפוא, כמו שאומר קהלת.

                        ***             

קהלת הגרסה האישית - משפחתית: יהושע אטיאס היה אחי המאומץ. הוא הגיע אלינו לקיבוץ לחברת נוער ואומץ על ידי משפחתי. כעבור כמה זמן היה לי כמעט כאח אמיתי. אפילו ריבים של אחים היו לנו. בשנת 1973 יהושע היה כבר בחופשת שחרור כאשר לפתע פתאום פרצה מלחמת יום כיפור. כמה ימים לפני שפרצה המלחמה שוחחנו על התכניות שלו לקראת השחרור. יהושע רצה לחזור לקיבוץ ולהתחיל לעבוד בפרדס. יהושע רצה להתחיל לחיות. אבל המלחמה פרצה ויהושע חזר ליחידת הצנחנים שלו, ונהרג אי שם באיזה קרב מטופש במדבר סיני באזור החווה הסינית. ופתאום כבר אין זמן לכל ולמי יש חפץ. לפני הזמן ליהושע נגמר הזמן. כמה שזה היה ועודנו חסר טעם. חסר טעם לחלוטין. ממש כמו שאומר קהלת.

 

קִינָה לִיהוֹשֻעַ                  

ליהושעַ אטיאס, אהובי כאח לי, שמותו מצא אותו בחולות סיני

 

וְזָרַח הַשֶּׁמֶש וּבָא הַשֶּׁמֶש

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם בְּשָׁנָה

כָּכָה הוּא זוֹרֵחַ.

אֶל מָקוֹם שֶׁהַשָּׁנִים הוֹלְכוֹת

לְשָׁם הוּא הוֹלֵךְ וּבָא

וְחוֹזֵר חֲלִילָה עַל כָּל הַטָּעֻיּוֹת כֻּלָּן-

כִּי אֶת הַכֹּל כְּבָר עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּו,

גַּם אֶת הָעוֹלָם.

 

וְלַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ

אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא

לַפֶּתַח זְמָן רוֹבֵץ,

אֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וּתְשׁוּקַתְךָ אֵלָיו

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם בְּשָׁנָה -

תְּשׁוּקַתְךָ אֵלָיו.

וּמִי שֶׁנוֹפֵל נוֹפֵל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ,

אֶל הַזְּמָן הוּא נוֹפֵל וְאֵינֶנּוּ.

 

וּכְבָר אֵין זְמָן לַכֹּל וּלְמִי יֵש חֵפֶץ

לָלֶדֶת וְלָמוּת, לָטַעַת וְלַעֲקוֹר נָטוּעַ

עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם- מַה כְּבָר הַהֶבְדֵּל?

רַק חוֹזֵר חֲלִילָה עַל כָּל הַטָּעֻיּוֹת כֻּלָּן-

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם בְּשָׁנָה -

כָּל הַטָּעֻיּוֹת כֻּלָּן -

כִּי אֶת הַכֹּל כְּבָר עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּו,

גַּם אֶת הָעוֹלָם.