הקמצן - קהלת ה' | דודו פלמה

מאת: דודו פלמה ת.פרסום: 29/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף

היכולת של קהלת לשרטט דמויות אנושיות ולאפיין אותן במשפט אחד מחודד וקולע כחוט השערה היא פנומנלית. הרבה לפני שמולייר, אחד מגדולי מחזאי צרפת הגה את דמותו של הרפגון – אחת הדמויות החריפות והידועות ביותר בתולדות הדרמה ובתולדות התרבות האנושית, צייר אותו קהלת במשפט אחד בן חמש מילים "אוהב כסף לא ישבע כסף". אחר כך בא מולייר וקרא לו בשם הרפגון. אבל בעצם הכל התחיל כבר הרבה שנים לפני בקהלת המשועמם.

הקמצן

מאת: מולייר 
נוסח עברי: נתן אלתרמן
דמות: הרפגון

(קולו נשמע עוד מן הגן בצווחו על הגניבה והוא בה בחופזה ובגילוי ראש) גנבה! גנבה! רצח! תפסו את הפושע! צדק, צדק, אלוהי המשפט! אני אבוד, אני הרוג, שחטו אותי, גנבו מני את כספי. מי הוא זה? איזה הוא? איה הוא? איפה הוא מתחבא? מה עליי לעשות כדי למצאו? לאן לרוץ? לאן לא לרוץ? האין הוא שם? האין הוא פה? מי זה? עמוד! (אל עצמו, בתפסו את עצמו בזרועו) השב לי את כספי, נבל... הה, אני הוא זה! ראשי סחרחר עליי ואיני יודע איפה אני, מי אני ומה אני עושה. אבוי, כסף מסכן שלי, כסף מסכן שלי, ידיד נפשי היקר! הנה נלקחת מעמי, ומאחר שנטלת ממני נטלה משענתי, נטלנ נחמתי, נטלה שמחתי, הכל חשוך בעדי, אין לי תכלית ואין טעם בעולם. אם אין אתה לי למה לי חיים? תם ונשלם. אין בי כוח לשאת עוד. אני הולך למות, אני מת, אני קבור. האין איש בעולם שיבוא להקימני לתחיה על ידי שישיב לי את כספי או שיודיע לי מי לקח אותו? אה? מה אתם אומרים? לא, אין איש. זה שעשה את המעשה, יהיה מי שיהיה, הרי ארב יפה-יפה לשעת הכושר ובחר בדיוק את הזמן שדיברתי עם בני הפגע רע. לדרך! אלך לעורר את הדין ולדרוש שיעמידו לחקירה את הבית כולו, משרתים ושמשים ובן ובת ואותי עצמי. כמה אנשים נתאספו פה! בכל אשר אשים את עיני אין אדם שאינו חשוד עלי וכל אחד נראה לי כאילו הוא שגנב ממני. אה? מה הלחישות האלו שם? על זה שגזל ממני את כספי הם מתלחשים? מה הרעש הזה שם למעלה? או הגנב נמצא שם? אנא ברחמיכם הרבים, אם יוודע לכם דבר על גונב כספי, הנני מתחנן לפניכם: הודיעוני נא דבר. האין הוא מתחבא שם ביניכם? הם מסתכלים בי כולם וצוחקים לי בקול. אני מבטיחכם שיש להם חלק בגניבה. מהרו, הבו קצינים, שוטרים, שופטים, דיינים, כלי חקירה, עצי תלייה ותליינים. אני אתלה את כל באי עולם ואם אינני מוצא את כספי אני תולה את עצמי אחר-כך... 
(הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמודים: 81-82)