אל מקום אחד הכל הולך - קהלת ו' | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 30/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם וְטוֹבָה לֹא רָאָה, 

הֲלֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הוֹלֵך: 
כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא: 
כִּי מַה יּוֹתֵר לֶחָכָם מִן הַכְּסִיל 
מַה לֶּעָנִי יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד הַחַיִּים:

אדם חי את חייו. הוא נע מנקודה A לנקודה B, בדרך הוא פוגש בבני אדם אחרים. חלקם נוגעים בו, לפעמים הוא נוגע בהם. הוא בונה בית, נולדים לו ילדים, הוא צובר רכוש, ואז לפתע באים חייו אל קיצם. ובסופו של יום הוא שב לאדמה שלוקח ממנה. וזהו. היה אדם ואיננו עוד. 

****

הָיָה אָדָם וְאֵינֶנּוּ 

אוֹמְרִים הָיָה אָדָם וְאֵינֶנּוּ
כָּל עוֹד הָיָה אָדָם
לֹא הָיָה ְאֵינֶנּוּ,
עַכְשָׁו שֶׁאֵינֶנּוּ
אֵין אָדָם?

עוֹד יָמִים יָגִידוּ
הָיָה אָדָם, הָלַךְ בֵּינֵינוּ
בְּדֶרֶךְ הַיָּשָר הָיָה
אוֹהֵב וְנֶאֱהָב
הָיָה חַי

עַכְשָׁו שֶׁאֵינֶנּוּ 
עוֹד הוֹלְכִים תָּוֵי פָּנָיו
הַמִּתְפַּזְּרִים וְנִטְמָנִים בַּנּוֹף.
מֵהַיּוֹם נִמְצֵאנוּ סָבִיב
בְּהָרֵי הַבַּזֶּלֶת הַכֵּהִים
בְּעֵצִים מַרְטִיטִים בַּסְּעָרָה
בַּצִּפֳרִים הַנּוֹדְדוֹת
הַרְחֵק מִכָּאן.

אוֹמְרִים הָיָה אָדָם וְאֵינֶנּוּ
עַכְשָׁו שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד
נִמְצָאֵנוֹ בִּפְנֵיהֶם הַמִּשְׁתַּנִּים לְאַט
שֶׁל אִשְּׁתּו, שֶׁל יְלָדָיו 
שֶׁל בֵּיתוֹ שֶׁאָהַב

וּבְלִבֵּנוּ.

****

הַמָּקוֹם יְנַחֵם

בַּסּוֹף 
הַמָּקוֹם יְנַחֵם
אֶת הָאָדָם

הַמָּקוֹם הוּא 
הָאָדָם כָּל יָמָיו 
עַל הָאָרֶץ
בִּיגִיעָה רַבָּה יִבְרָא 
אֶת מְקוֹמוֹ

עַד שֶׁלְּבַסּוֹף
עָרוֹם עֶרְיָה
וּבְחֹסֶר כֹּל 
אֵלָיו יָבוֹא

לְהִתְנַחֵם

בַּסּוֹף 
רַק הַמָּקוֹם
נוֹתָר לְנַחֵם

****