מלכה נולדה - אסתר ב' | אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר, https://www.happyandblessedhome.com/esther-bible-study-7/ ת.פרסום: 11/02/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אורי הייטנר
אסתר ב: 

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ.
המלך מוקף בשני הרמונות, ובהם נשים ופלגשים לרוב. אבל ושתי זו ושתי. ואחשורוש מתגעגע.

סריסיו ויועציו מזהים את דכדוכו וגעגועיו. הם מתכננים מיזם אימפריאלי ענק: מגה תכנית ריאלי – מלכה נולדה. 
יֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו: יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה. וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה, אֶל בֵּית הַנָּשִׁים, אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים, וְנָתוֹן תַּמְרֻקֵיהֶן. וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי.
מדובר במיזם ענק, עם מנגנון אימפריאלי, הכולל מנגנון פקידותי בכל אחת מ-127 מדינות הממלכה.
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. וַיַּעַשׂ כֵּן.
המלך שמע את התכנית, אישר אותה והיא יצאה לפועל.

הדבר מעיד על האווירה הקוסמופוליטית של ממלכת אחשוורוש. המועמדות הן מכל הארצות, העמים והתרבויות.

אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי.
הפסוק המתאר את מָרְדֳּכַי, נפתח במילים אִישׁ יְהוּדִי, משמע בן לשבט יהודה. אולם הפסוק מסתיים במילים: אִישׁ יְמִינִי, כלומר בן לשבט בנימין.

איך ניתן לפתור את הסתירה? יהודה הוא שמה של חבל הארץ של ממלכת יהודה, שעיקרהּ היה נחלת שבת יהודה. נחלתו של שבט בנימין, סמוכה לנחלת יהודה. בנימין הוא שבט חלש וקטן, לעומת שבט יהודה הגדול והחזק. למעשה, שבט בנימין נטמע בממלכת יהודה, וכפי שנאמר, בני בנימין גלו לבבל עם בני שבט יהודה ואף חזרו עמם בשיבת ציון. אם כן, מרדכי הוא אִישׁ יְהוּדִי, כי מוצאו הוא בחבל יהודה, והוא אִישׁ יְמִינִי, בהיותו בן לשבט בנימין.

הוא אינו סתם בן שבט בנימין, אלא הוא נצר למשפחת האצולה המרכזית של השבט, משפחתו של שאול המלך. מרדכי הוא נינו של קִישׁ, אבי שאול.

איך אנו מבטאים את השם מרדכי? מָרְדְּכַי, כלומר עם שווא בדל"ת. ההגייה נשמעת כמרדֶכי. אולם הניקוד הוא: מָרְדֳּכַי, עם חטף קמץ מתחת לדל"ת. החטף קמץ נשמע כחולם, ולכן ההגיה הנכונה של השם היא מוֹרְדּוֹכַי.

כקורא המגילה בקיבוצי, אורטל, אני מקפיד על כך.

מרדכי אינו שם יהודי. אות לאווירת ההתבוללות של היהודים באימפריה הפרסית ובאווירתה הקוסמופוליטית. לא זו בלבד שזהו שם פרסי, זהו שם עכו"מי, שמו של האל מורדוך. כמו יהודי שיקרא היום כריסטיאן, למשל.

לחז"ל הסבר אחר, מדוע נקרא מרדכי, בן לשבט בנימין, אִישׁ יְהוּדִי. "אמר רבי יוחנן: לעולם מבנימין הוא בא, ולמה קרא לו `יהודי`? על שום שכפר בעבודה זרה, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי". והוא מכוון בכך, כמובן, לאירועי הפרק הבא.

אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם, עִם הַגֹּלָה, אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.
אנו קוראים את מגילת אסתר בטעמים השמחים והעליזים של פורים. אולם את הפסוק הזה, המזכיר לנו את החורבן, אנו קוראים בנגינת מגילת איכה.

וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר, בַּת דֹּדוֹ, כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה. וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.
מרדכי הוא האפוטרופוס של הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר, בת דודו הצעירה והיתומה, היפהפיה. הדסה הוא שמה העברי, אך לאורך המגילה, כולל בשם המגילה, אנו נוקבים בשמה הפרסי, שאף הוא לקוח מדת זרה – היא קרויה על שמה של האלילה הבבלית אישתר.

וַיְהִי, בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה, אֶל יַד הֵגָי, וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים.
כפי שכתבתי בפרק א, מגילת אסתר מציבה לנו שלושה מודלים של מנהיגות נשית בעידן פטריאכלי שוביניסטי סקסיסטי – ושתי, זרש ואסתר. בניגוד לושתי וזרש, דמותה של אסתר מתפתחת ומשתנה לאורך המגילה. בפרק זה מדובר בנערה פסיבית לחלוטין. כל תיאורי מעשיה הם בבניינים לשוניים סבילים ואין היא מגלה רצון עצמי כלשהו.

וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר – אסתר לא ניגשה לאודישנים, אלא נלקחה, שלא ברצונה. האם ידו של מרדכי הייתה בעניין? האם הוא דחף אותה להתמודדות, או שהיא נחטפה בידי שליחיו של הֵגָי, שר נשות המלך וראש מיזם הריאליטי, שלא על דעתו? אי אפשר לדעת זאת מן הכתוב.

וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו, וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו, וַיְבַהֵל אֶת תַּמְרוּקֶיהָ וְאֶת מָנוֹתֶהָ לָתֵת לָהּ, וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב בֵּית הַנָּשִׁים.
מן הרגע הראשון נשאה אסתר חן בעיני הגי, שאמור לשער את ההתאמה לטעמו של המלך, והוא מתייחס אליה כאל המועמדת המועדפת.

לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ, כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ, אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד.
אנו רואים כאן שאסתר עדין סרה למרותו של מרדכי, או לפחות בהרגשה הפנימית שלה, עליה להמשיך ולפעול על פי הנחיותיו. הוא הנחה אותו להסתיר את היותה יהודיה. זה קצת מוזר, לנוכח התיאורים של אימפריה סובלנית, קוסמופוליטית. שמא מרדכי מבין שמתחת לפני השטח, כמו בארצות רווחה לאורך הדורות ועד ימינו, מבעבעת אנטישמיות. גולה היא גולה.

ואולי מרדכי החדיר את אסתר לצמרת כסוכנת רדומה, שניתן יהיה לעשות שימוש במעמדה לטובת עם ישראל בשעת צרה.

שוב אנו רואים את הפסיביות של אסתר – אין היא מחליטה, אלא פועלת על פי מצוות מרדכי.

וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים, לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ.
אנו רואים כאן שמרדכי עדין רואה את עצמו אחראי לשלומה של אסתר, בוודאי בשעה זו, כאשר עדין לא ידוע האם היא תבחר למלכה. כמו כן, אנו יכולים להסיק שמרדכי הוא אדם בעל מעמד גבוה בשושן, אם הוא יכול להתהלך באופן חופשי בקריית המלוכה. כנראה הוא בעל תפקיד כלשהו בהיררכיה השלטונית.

וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן - שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים. וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ, אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר, יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ. בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל יַד שַׁעַשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים. לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם.
התיאור הגרוטסקי של האודישנים הללו, של שוק הבשר הזה, נראה כמו סאטירה. חצי שנה מושרית המועמדת בשמן, חצי שנה בבושם... 
מי שאינה נבחרת למלכה, נשארת כאחת מהמון הפילגשים. 
כלומר אלמלא נבחרה אסתר, היא לא הייתה חוזרת למרדכי דודה ולחייה הקודמים, אלא הייתה הופכת לפילגש, אחת מרבות.

וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל, דֹּד מָרְדֳּכַי, אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת, לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, לֹא בִקְשָׁה דָּבָר, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי, סְרִיס הַמֶּלֶךְ, שֹׁמֵר הַנָּשִׁים.
גם כאן אנו רואים את הפסיביות של אסתר. כל מועמדת יכולה לבחור בהפקה מיוחדת שעמה היא תגיע לגמר הגדול במיטתו של אחשוורוש, וכל שהיא תדרוש להפקה, יסופק לה: וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ, אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר, יִנָּתֵן לָהּ, לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ. אך אסתר אינה מבקשת דבר. היא עושה את מה שאומר לה הגי. עם זאת, יתכן שאין זו פסיביות אלא תחכום. היא מבינה שהגי דוחף את מועמדותה, ולכן היא מתמסרת לרעיונותיו, כיוון שהיא סומכת עליו, שיעשה את מה שיסייע לה להיבחר.

וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ.
שוב – וַתִּלָּקַח. היא לא הולכת, היא לא בוחרת, היא נלקחת.

גבירותיי ורבותיי – ערב טוב שושן! הגמר הגדול!
וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים. וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלוֹת. וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי.
אנד ד`ה ווינר איז – אסתר המלכה!

וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו.
מתוך שירה של נעמי שמר "שנה טובה":
לא שכחתי
איך הלכתי
בדרכי אכזב,
מחפשת 
חֵן וָחֶסֶד 
בתחילת הסתיו.

וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית.
אסתר כבר נבחרה. היא כבר "מלכת אסתר" ועל ראשה יש זר. אבל ההצגה חייבת להימשך. ולכן, האודישנים נמשכים.

וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.
ביטוי למעמדו של מרדכי והיותו בעל תפקיד. מה התפקיד? קב"ט? יש כאן רמז מטרים, לקראת הפרשה שבסוף הפרק.

אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי. וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.
מלכה מלכה, אבל עדין היא שומעת בקולו של מרדכי, כמו בימים שבהם הוא היה האפוטרופוס שלה.

בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.
שוב, חזרה על המידע שכבר נאמר לנו לפני שני פסוקים, ללמדנו שמדובר במידע חיוני. לא זו בלבד שמרדכי הוא כנראה קב"ט או בעל תפקיד ביטחוני או מודיעיני בחצר המלך, אלא שמידע זה חיוני להתפתחות העלילה.

קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ.
בגתן ותרש קשרו קשר להתנקש באחשוורוש.

וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי.
כעת ברור לנו למה הודגש פעמיים שמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.

וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי.
כל הפרשה נראית לא כל כך משמעותית, אך כל מילה משמעותית להמשך העלילה. העובדה שמרדכי מסר את המידע באמצעות אסתר. העובדה שאסתר דיווחה שמקור הידיעה הוא מרדכי.

וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא, וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ.
המידע אומת, והשנים הוצאו להורג.

וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
עוד מידע לא חשוב, כביכול, אך יתברר כמידע מפתח להתפתחות העלילה.