וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה - דניאל ח' | אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר התמונה ויקיפדיה, By Berthold Werner, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=32224321 ת.פרסום: 05/03/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

היכן חנוכה מופיע במקרא?

חנוכה אינו מופיע במקרא. וגם סיפור חנוכה אינו מופיע במקרא. ספרי מקבים נותרו בספרים החיצוניים ולא נכנסו לקאנון המקראי. התנ"ך מסתיים בשיבת ציון אחרי גלות בבל.

אבל בפרק שלנו מופיע סיפור חנוכה כחזון נבואי עתידי, המופיע בחלומו של דניאל, בעיצומה של התקופה הבבלית.

החזון מופיע שנתיים אחרי החזון הקודם, שתואר בפרק ז, כלומר בשנה השלישית לבשאצר. כמו החלום הקודם, חוזה דניאל את נפילתן של האימפריות, ועלייתה של אימפריה חזקה ומאיימת במיוחד.

את החיה הרביעית, האימפריה המאיימת שבפרק הקודם, זיהו חז"ל עם רומי, אותה כינו בצנזורה עצמית אדום. זאת, למרות שכל הסימנים ההיסטוריים מעידים עליה שהיא מסמלת את יוון. היו לכך שני טעמים. האחד הוא העתיד הצפון בחזון של פרק ז הוא הגאולה השלמה שתבוא לאחר נפילתה של החיה הרביעית. כיוון שהם נאנקו תחת עול השלטון הרומי, טוב היה להם להאמין בגאולה הקרובה. השני הוא, שאם מכירים בכך שהחיה הרביעית היא יוון, הרי שיש להכיר בכך שחזון דניאל לא התממש. עובדה, את יוון החליפה אימפריה חזקה יותר, מאיימת יותר והרסנית מכל לעם ישראל.

אולם בפרק ח` אין לחז"ל הפריבילגיה הזאת, מהסיבה הפשוטה, שדניאל קורא לילד בשמו: מֶלֶךְ יָוָן. הפשט שבפשט.

בחזונו, רואה דניאל מראש את ההתפתחות ההיסטורית העולמית. כאשר האימפריה הבבלית עוד הייתה במלוא כוחה, הוא חזה את נפילתה, את עליית פרס ומדי, את נפילתן, את עליית יוון בשלטון אלכסנדר מוקדון, את התפצלות האימפריה היוונית לארבע ממלכות, ואת הגזירות נגד היהודים בא"י וחילול בית המקדש, אך גם את ניצחון החשמונאים.

פרס ומדי תוארו כאיל בעל קרנים מנגח ומטיל אימה על כל החיות. וָאֶשָּׂא עֵינַי, וָאֶרְאֶה - וְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל, וְלוֹ קְרָנָיִם. וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת, וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן הַשֵּׁנִית, וְהַגְּבֹהָה עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה. הקרניים הן פרס ומדי. הגבוהה יותר שעֹלָה בָּאַחֲרֹנָה היא פרס, שגברה על מדי והאפילה עליה.

יוון, תוארה כצְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב, עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ. וְהַצָּפִיר קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו. הצפיר – זאת יוון. הקרן שבין עיניו – זה אלכסנדר מוקדון. יוון כובשת את העולם כולו, ובין השאר מגיעה אֶל הַצֶּבִי. הכוונה לא"י, שנקראת בספר דניאל אֶרֶץ הַצְּבִי, ועל כך ארחיב כשנגיע לפרק יא.

וַתִּגְדַּל עַד צְבָא הַשָּׁמָיִם, וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן הַצָּבָא וּמִן הַכּוֹכָבִים וַתִּרְמְסֵם. וְעַד שַׂר הַצָּבָא הִגְדִּיל וּמִמֶּנּוּ הוּרַם הַתָּמִיד וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ. וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה.

לא רק את הארץ תכבוש האימפריה היוונית, אלא גם האלים של הארצות הנכבשות, שהם צבא השמים והכוכבים. ובהגיעו לארץ ישראל, הוא יפגע אפילו באלוהי ישראל, שר צבא השמים. איך? בחילול בית המקדש. האמת – התורה, הושלכה ארצה.

בהמשך, הקרן נִּשְׁבֶּרֶת. וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ; אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה, וְלֹא בְכֹחוֹ. הכוונה לפיצול מלכות יוון למוקדון, מצרים, סוריה ותְּרַקְיָה.

וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם, כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים, יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז פָּנִים וּמֵבִין חִידוֹת. הפושעים הם המתייוונים. כאשר הם ישלימו את תהליך התייוונותם, יעמוד המלך אנטיוכוס אפיפנס, הבקיא בתחבולות. וְעָצַם כֹּחוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ, וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית. וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים וְעַם קְדֹשִׁים – תיאור פגיעתו בעם ישראל, בדתו ובתרבותו. אך ניצחונו של אנטיוכוס יהיה קצר מועד, כִּי לְיָמִים רַבִּים רמז לגאולה, לאחרית הימים, אך בהקשר של הפרק, נראה לי שהכוונה לניצחון החשמונאים.

****

וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר. פַּלְמוֹנִי הוא חיבור של פלוני ואלמוני. מילה יחידאית בתנ"ך. היא שבה אלינו ביצירת המופת של שלונסקי לילדים "עוץ לי גוץ לי".

זה אלמוני הוא - בוקר טוב אלמוני 
בוקר טוב, בוקר טוב 
וזה פלמוני הוא - בוקר טוב פלמוני 
בוקר טוב, בוקר טוב.

****

וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה – דניאל חזה גם את התעמולה הפוסט ציונית.