סוף מעשה בהכרזה תחילה - עזרא פרק ו' | מני גל

מאת: מני גל© Can Stock Photo / lhfgraphics ת.פרסום: 19/03/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק ו` מציג בפנינו את תוכנה של הכרזת כורש, כפי שנמצאה בגנזי המלך הפרסי. הפרטים בהחלט מענינים.

בִּשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ, כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ שָׂם צַו: בֵּית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם הַבַּיִת יִבָּנֶה, מָקוֹם שֶׁזּוֹבְחִים זְבָחִים וִיסוֹדָיו מוּקָמִים, רוּמוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים, רָחְבּוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים. נִדְבָּכִים שֶׁל אֶבֶן גָּלָל שְׁלשָׁה, וְנִדְבָּךְ שֶׁל עֵץ אֶחָד, וְהַהוֹצָאָה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ תִּנָּתֵן. וְאַף כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף, אֲשֶׁר נְבוּכַדְנֶצַּר הוֹצִיא מִן הַהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹבִיל לְבָבֶל, יָשִׁיבוּ, וְיֵלֵךְ לַהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם לִמְקוֹמוֹ, וְתוֹרִיד בְּבֵית הָאֱלֹהִים.

נוסח זה מציין את מידות הבית (לא משהו...), ויתכן שהכוונה למגבלה ששם המלך לגודלו של המקדש. מגבלה זו תמנע מהבונים להקים מקדש גדול יותר. אגב, בית המקדש הראשון תואר כבעל גובה של 30 אמות, אורך של 60 אמות ורוחב של 20 אמות. כלומר – כורש היה נדיב אל היהודים, והתיר להם לבנות מקדש גדול יותר מקודמו. כמו כן מציין נוסח הצו של כורש, שהוצאות הבנייה תינתנה מאוצר המלך! פרט זה לא הוזכר בפרק א` של עזרא.

לא פחות מעניין הוא נוסח האיגרת ששלח דריווש לפקידיו תתני, שתר בוזני ועמיתיהם. ננסח מחדש את האיגרת בלשון זמננו:

אל
תתני, פחת עבר הנהר
ואל לשכת שתר בוזני, מנהלת עבר הנהר מטעם ממשלת פרס
הנדון: פרויקט הבנייה בשטחים
להלן הנחיות פעולה מטעם המלך:
א. קחו מרחק, ואל תתקרבו אל אזור הבנייה.
ב. מפעל הבנייה של המקדש היהודי מאושר על ידי בית המלוכה.
ג. הסמכות והאחריות לבנייה נמסרו בידי מנהיגות היהודים במקום.
ד. בית המלוכה מאשר לממן את פרוייקט הבנייה מתקציב הממלכה.
ה. יש להעביר את הכסף הנדרש ללא שהיות, כדי לא לעכב את הבנייה.
ו. משיתחיל המקדש להיות פעיל, יש להקציב באופן שוטף ויומיומי, וללא תקלות, את כל הדרוש לעבודת הקרבנות שם
ז. עבודת המקדש השוטפת תכלול הקרבת קרבנות לאל המקומי של היהודים, ובנוסף לכך – תפילות לחיי המלך ובניו.
ח. כל המפר צו זה – ייענש בחומרה!
ט. אין לאף מלך ואף עם הזכות לשנות את הצו הזה.
י. כל הכתוב לעיל הוא צו המלך, ויש לבצעו במהרה!
על החתום: מזכיר המלך דריווש.

החודשים אדר וניסן של אותה שנה, שנת שש למלכות דריווש, היו חגיגיים במיוחד. ביום השלישי לחודש אדר נחנך המקדש, וכחמישה שבועות לאחר מכן, בארבעה עשר לחודש ניסן, נחגג במקדש החדש חג הפסח ברוב עם.

כמה זמן חלף מאז הכרזת כורש ועד לחנוכת בית המקדש השני? המידע שבידינו אינו מדויק, אך ניתן להניח כי חלפו יותר מעשרים שנה.