שִׁיקְסֶעס! גֶּוַואלְד!  עזרא ט' | מני גל

מאת: מני גל, © Can Stock Photo / kryzhov ת.פרסום: 21/03/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

שבי ציון, המנסים לפתוח דף חדש על אדמת ארץ ישראל, מתמודדים עם הרבה בעיות, שחלקן מתועד במקרא, וחלקן ניתן לשער ברמה גבוהה של סבירות: חידוש עבודת האדמה בארץ החרבה; מאבק בזרים שהשתלטו על הבתים בכפרים ובעיירות, ועל השדות החקלאיים ועל מקורות המים; עול המיסים הכבד לממלכת פרס; התנכלויות של לא יהודים, המלשינים על היהודים לשלטונות הפרסיים והקוראים להם להצר את צעדי העולים החדשים. והנה צצה לה בעיה נוספת:

וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים, לֵאמֹר: לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, כְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הַפְּרִזִּי, הַיְבוּסִי, הָעַמֹּנִי, הַמֹּאָבִי, הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי, כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה.

מסתבר שבין העולים החדשים מתפשט הנוהג של נישואין עם נשים `מקומיות`. הפירוט של העממים, מהם לקחו להם היהודים נשים, מתבסס, קרוב לודאי, על הכתוב בתורה. אפשר להניח, כי חלק מאותם עממי הארץ הנזכרים כאן כבר לא היו קיימים באותה תקופה. בין ה`זרים` היו, ככל הנראה, גם יהודים שנותרו בארץ ישראל אחרי הכיבוש הבבלי, ויתכן שהחלו להיטמע בתרבויות הזרות, ועזרא והנהגת שבי ציון חשדו בטוהר יהדותם, וראו בנישואים עם בנותיהם פסול. האם התופעה של נישואין עם נשים נכריות נבעה גם ממחסור בנשים בקרב שבי ציון? בהחלט אפשרי. מכל מקום – התופעה היתה ניכרת, והיה מי שראה בה איום.

מֵחַד, השימוש במונח `תועבותיהם` רומז לביקורת הקשה של התורה על מנהגי הגויים, ובעיקר כלפי העבודה הזרה, כלומר – הפולחן לאלים אחרים. מאידך – השימוש במונח `זרע הקודש` רומז לגישה חדשה, שאולי החלה קונה לה שביתה בקרב ההנהגה הדתית של שבי ציון – הגישה המייחסת לעמנו תכונות גנטיות נעלות על העמים האחרים, והעירוב של זרעינו בביציותיהם נחשב לתועבה בפני עצמה.

אגב, המונח `עמי הארצות` עובר שינויי משמעות במהלך הדורות. אם, בתחילה, היתה משמעותו – האנשים הגרים בארץ, הרי שבתקופת עזרא המשמעות שונה במעט, והיא בני העמים הגרים בארץ, שדתם אינה יהודית. מאוחר יותר יהיה `עם הארץ` כינוי ליהודי בור, שאינו יודע תורה.

בקרב החוקרים אין תמימות דעים לגבי מידת מימוש המהלך של עזרא לגירוש הנשים הנכריות. בשאלה זו נעסוק בפרק הבא, הוא הפרק האחרון של ספר עזרא.

נגד אילו נשים נכריות יצא עזרא? יש חוקרים, הסבורים כי מדובר בנשים שהתייהדו, כלומר הפסיקו לעבוד אלילים, וקיבלו על עצמן את מנהגי עמנו באותם הימים, אך עזרא וחבורת ההנהגה שלו ראו בהן נכריות. טקסי גיור עדיין לא נתגבשו באותה התקופה.

מה היה לו, לעזרא, נגד הנישואים עם הנשים הנכריות? כך אומר עזרא בתפילתו לאל:

עָזַבְנוּ מִצְוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר צִוִּיתָ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים, לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ, אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם. וְעַתָּה, בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם, וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם, וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם, לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ, וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם.

קיים איסור מפורש בתורה, הקושר את הזכות לרשת את הארץ עם ההתרחקות המוחלטת מקשרי חיתון עם יושביה. מנהגי הגויים מוצגים כתועבות וכמטמאים את הארץ. לעומת עמים אחרים בהיסטוריית התרבות האנושית, שהקשר שלהם עם ארץ המולדת שלהם הוא קשר בלתי ניתן לניתוק, וזהותם נגזרת מקשר זה, הקשר בין עם ישראל לארצו הוא, על פי התורה, קשר מותנה. התנאי הוא עבודת האלוהים ללא פזילה לתרבויות ולפולחנים אחרים. הגלות בבבל היא, אם כן, עונש משמים על הבגידה של העם באל שלו. עזרא מציג את שיבת ציון כרגע מבחן לעם, שעוונו נסלח לו מידי האל, אך הוא עלול לאבד פעם נוספת את הזכות על הארץ, אם יעבור על מצוות אלוהיו, שאחת מהחשובות שבהן היא ההתבדלות מהעמים האחרים, מתרבותם, מפולחניהם ומנשותיהם.

האם היו גם נשים יהודיות, שנישאו לגברים נוכריים? על פי דברי עזרא – היו גם היו. אך מעמדן הנחות של הנשים בדת התורה עשה אותן לפסיביות בענייני נישואין. החיתון התבצע באותם ימים על ידי האבות, ועזרא תובע מהם לא לתת את בניהם ואת בנותיהם לנוכרים.