אֵלֶּה נָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת - עזרא ט'-י'| אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר, התמונה ויקיפדיה נחלת הכלל. (קריקטורה מ 1899 המציגה עיתונאי יהודי מרומניה שהטיף להתבוללות, קוצץ פיאותיו של יהודי אורתודוכסי) ת.פרסום: 22/03/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

האם בעידן עזרא דוד היה מלך ישראל? התשובה היא שלילית. הוא לא היה מלך, כי הוא לא היה נולד. הוא לא היה נולד, כי סבתא רבתא שלו, רות המואביה, הייתה מגורשת, כמו כל הנשים הנוכריות שגורשו, על ילדיהם, בעידן עזרא. ושמות הנושאים נשים נוכריות הריהם מוקעים אל עמוד הקלון בפרק י.

אני יכול בהחלט להבין את עזרא – את חששו מפני התבוללות. אחרי שנות הגולה חזר העם אל ארצו, כדי להתבולל בין יושבי הארץ ולאבד את זהותו? אבלו של עזרא מובן. רצונו בהעמקת הזהות היהודית של העם – מוצדק. אולם הפתרון שלו – גירוש המוני, הוא פתרון גרוע.

הוא פתרון גרוע, קודם כל כי הוא אכזרי. הוא אכזרי כלפי הנשים המגורשות, כלפי הילדים המגורשים וכלפי האבות שמשפחותיהם נקרעו מהם.

וגם מבחינה לאומית – טוב היה לקבל ולהכיל את הנשים הנוכריות, המעוניינות להצטרף לעם היהודי, ואת ילדיהם שנולדו לתוך חברה יהודית, להעניק להם חינוך יהודי טוב ובכך להעשיר את העם היהודי, לחסוך מן העם את הטראומה של הגירוש הנורא, להימנע מהימצאותם של המוני גברים שבורים וממורמרים בתוך העם.

למרבה הצער, הקנאות גברה על דרכי הנועם, על המוסר ועל השכר הישר.