מה לשמעון אצל יהודה? דבה"י א' ד'  |מני גל

מאת: מני גל ,התמונה ויקיפדיה ת.פרסום: 17/04/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

קשה להתמוגג מרשימות יוחסין ומשמות ערים וכפרים במרחבי הארץ. המדקדקים בפרטים ימצאו, אולי, עניין מה בהשוואת הרשימה שלפנינו עם רשימות אחרות, במציאת אי התאמות ובניסיון להסבירן. אנו נבחר מספר פרטים מהרשימה המופיעה בפרק, ונצביע על כמה נושאים מעניינים.

הפרק מחולק לרשימה משלימה של בני יהודה ולרשימה נפרדת של בני שמעון. זה הזמן להזכיר, כי נחלתו של שמעון, על פי מקורות מקראיים שונים, היתה בתוך חבלי הארץ המשויכים לשבט יהודה. מחד, ניתן להסיק מעובדות אלה, כי שבט שמעון נטמע במהלך הדורות בתוך יהודה, ומאידך – ישנם רמזים לכך, שההיטמעות לא היתה מוחלטת, וכי עוד בתקופות מאוחרות יחסית תועדו אירועים היסטוריים, שהאנשים שהשתתפו בהם זוהו כבני שמעון. הפסוקים האחרונים של הפרק מתעדים אירועים היסטוריים כאלה:

וַיֵּלְכוּ לִמְבוֹא גְדֹר עַד לְמִזְרַח הַגָּיְא לְבַקֵּשׁ מִרְעֶה לְצֹאנָם, וַיִּמְצְאוּ מִרְעֶה שָׁמֵן וָטוֹב, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם וְשֹׁקֶטֶת וּשְׁלֵוָה, כִּי מִן חָם הַיֹּשְׁבִים שָׁם לְפָנִים. וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיַּכּוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת הַמְּעוּנִים, אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁמָּה, וַיַּחֲרִימֻם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם, כִּי מִרְעֶה לְצֹאנָם שָׁם. וּמֵהֶם, מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן, הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם. וַיַּכּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

פסוקים אלה מספרים על כיבושים או על התנחלויות של בני שבט שמעון מחוץ למרחב של שבט יהודה – בהר שעיר או במבוא גדור (יהא אשר יהא המקום הזה), כשהתרחשותם של אירועים אלה מיוחסת לימי חזקיהו.

ב"ברכת יעקב", בבראשית מ"ט ז`, נרמז מצבם המיוחד של שבטי שמעון ולוי, באמירה: "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". זו רמיזה ברורה למדי לכך, ששני שבטים אלה לא קיבלו נחלה מוגדרת . בשלב מאוחר יותר, המתבטא ב"ברכת משה )דברים ל"ג( לוי הוא שבט של כהנים, ללא נחלה שבטית, ואילו שמעון לא נמנה בכלל בין השבטים.

נושא אחר, העולה מפסוקי פרק ד` הוא מקבץ גדול של שמות אנשים, שהם לעיתים גם שמות של מקומות. שמות אלה נשתמרו אפילו בשמות כפרים ערביים, כמו סמוע, היא אשתמוע. גם ישובים יהודיים מודרניים לקחו לעצמם לא מעט שמות מרשימה זו, כמו: צרעה, אפרתה, בית לחם, תקוע, אחוזם, עפרה, זיף, שוכה, אשתמוע, זנוח, קעילה ועוד...

זוכרים את סיפור יהודה ותמר? שני בניו הראשונים של יהודה נפטרו ללא ילדים, ויהודה סירב למסור את השלישי, הלא הוא שֵׁלָה, שייבם את תמר. המשך הסיפור עוסק בלידת התאומים מתמר, ובפרק ב` בדברי הימים למדנו לדעת, כי שני אלה השלימו את רשימת חמשת בניו של יהודה. באותו הפרק מפורטים צאצאיהם של זרח ופרץ. כעת חוזרים אנו לקרוא בפרק ד` מה היה גורלו של שלה. מסתבר שגם לו היו צאצאים, ביניהם יואש ושרף, שחלק מפרשני המקרא מזהים אותם עם מחלון וכליון, בעליהן של רות ועורפה.

מה היתה עבודת הבּוּץ, הנזכרת ברשימת בני שלה? יש המזהים את הבוץ הזה עם אריג הבוץ, הנזכר בכמה מקורות מקראיים כאריג משובח, ויתכן כי אריגת הבוץ היוקרתי הזה היתה אומנותם של צאצאי שֵׁלָה. קרבת חבל יהודה אל מדבר יהודה העלתה אצל חלק מהחוקרים והפרשנים את האפשרות, שאריג הבוץ נארג מסיבי פתילת המדבר, הלא היא תפוח סדום. אחרים מזכירים את המילה הלטינית Byssus שיוחסה לאריגים עדינים, אשר יוצרו בימי הביניים בבקעת בית שאן, ויתכן שגם אלה נוצרו מסיבי פתילת המדבר.

פסוק י"ג פותח ב: וּבְנֵי קְנַז עָתְנִיאֵל וּשְׂרָיָה... ובהמשכו מופיע גם כלב בן יפונה, הקרוי במקום אחר גם `הקניזי`. מקובל לראות בשני אלה אחים. מוצאם הקניזי לא ברור, ויש הסבורים כי אלה היו מצאצאי אדום, שהתערבו בשבט יהודה. על כן אין להתפלא, שבין הפסוקים העוסקים בבני עתניאל ובכלב מופיע: וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד. גם אם לא ברור אשתו של מי היתה, נראה כי מדובר באישה משבט יהודה שהיתה נשואה לאחד מבני הקניזים, מה שמאפשר לנו לקבל את ההשערה, שהקניזים הזרים התערבו בבני שבט יהודה, שבתחומי נחלתו הם ישבו.

וכך הפכה הרשימה היבשה משהו לקצת יותר מעניינת עבורנו. יש בה רמזים לעירוב ולטמיעה של שבט שמעון בשבט יהודה, ושל עירוב וטמיעה של יסודות אתניים זרים, כמו הקניזים, בעמנו. ובנוסף לכך, פרישה של המקומות המוזכרים בפרק זה תיצור עבורנו מפה גיאוגרפית של דרום ארץ יהודה.