לא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כָּל שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל  דבה"י פרק ו'  מני גל

מאת: מני גל התמונה 123 RF ת.פרסום: 19/04/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

לא מעט שמות מוכרים מופיעים ברשימות היוחסין של הכוהנים והלוויים, ורק נזכיר חלק מהם: גרשום, קורח, עוזה, אלקנה ושמואל, הימן ואסף ועוד. בני קהת כבר הוזכרו בסוף פרק ה`, וביניהם עמרם, אהרון, נדב ואביהוא, אלעזר ופנחס.

החל מפסוק ל"ט עובר הפרק לפרט את מקום מושבם של הכוהנים והלוויים. נחלות שבטיות לא היו להם, בין השאר משום שהנחלות הושגו במלחמה, ובני שבט לוי, נאסר עליהם להילחם.

בכל זאת, היה על עם ישראל להקצות לכוהנים וללוויים מקומות מגורים, על פי הכתוב בספר במדבר ל"ה:

וַיְדַבֵּר ה` אֶל מֹשֵׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת, וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם. וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת, וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם. וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם, מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה, אַלְפַּיִם בָּאַמָּה, וְאֶת פְּאַת נֶגֶב, אַלְפַּיִם בָּאַמָּה, וְאֶת פְּאַת יָם, אַלְפַּיִם בָּאַמָּה, וְאֵת פְּאַת צָפוֹן, אַלְפַּיִם בָּאַמָּה, וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ. זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים. וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם, אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ, וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם, אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר, אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן. וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ, וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ. אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ, אֲשֶׁר יִנְחָלוּ, יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם.

את הערים והמגרשים העניקו לכוהנים וללוויים רק לאחר שחולקו נחלות השבטים. לא היו אלה נחלות חקלאיות היכולות לפרנס את בעליהן, שכן הלוויים חיו ממעשרות ומתרומות העולים לרגל למקדש.

מבין הערים שנמסרו לבני שבט לוי נזכיר את חברון (שהיתה עיר מקלט), יתיר, אשתמוע, דביר, בית שמש, גבע, ענתות, שכם, גזר, יקנעם, בית חורון, איילון ועוד.

על פי ספרי דברים ויהושע, הוקצו שש ערי מקלט, שלוש ממזרח לירדן ושלוש ממערב לו, וכולן נמסרו למגורי כוהנים. על פי חלק מהפרשנים, כל 13 הערים שנמסרו לכוהנים תיפקדו גם כערי מקלט. הגדיל לעשות הרמב"ם, שקבע כי כל 48 ערי הלוויים שימשו גם כערי מקלט.