למה צחקה מיכל - דבה"י א' טו | עופר בורין

מאת: עופר בורין, ציור יונה ארזי ת.פרסום: 04/05/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

לפני שני פרקים, המהלך של הבאת ארון האלוהים לירושלים נכשל.
בפרק הזה, אחרי הכנות קפדניות והפקת לקחים, הארון נלקח כלאחר כבוד, כשהוא נישא על כתפי לוויים, למקום שהכין עבורו דויד.
א) וַיַּעַשׂ-לוֹ בָתִּים, בְּעִיר דָּוִיד; וַיָּכֶן מָקוֹם לַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיֶּט-לוֹ אֹהֶל
ב) אָז, אָמַר דָּוִיד, לֹא לָשֵׂאת אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, כִּי אִם-הַלְוִיִּם: כִּי-בָם בָּחַר יְהוָה, לָשֵׂאת אֶת-אֲרוֹן יְהוָה וּלְשָׁרְתוֹ--עַד-עוֹלָם. {פ}

אלוהים לא ביקש שיקחו את ארון האלוהים לירושלים.
אלוהים בוודאי לא צריך מדויד שיארגן לו מקום ואוהל או בית עבור הארון שלו.
אבל דויד, מחליט על ירושלים כעיר בירה ומחליט שהוא ימצא מקום לארון האלוהים.
ניראה כאילו דויד ממש מנסה לאלף את אלוהים.
ודויד מארגן תהלוכה מרשימה של שירה, נגינה וריקודים המלווה את הבאתו של ארון האלוהים למקום שהוא הקצה עבורו.
והארון מתנהג יפה ומגיע למקומו.
ורק בסוף, יש מישהי אחת, שכל המחזה הזה ניראה לה משעשע.
מיכל בת-שאול, אשת דויד.
כך כתוב:
כט וַיְהִי, אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, בָּא, עַד-עִיר דָּוִיד; וּמִיכַל בַּת-שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק, וַתִּבֶז לוֹ, בְּלִבָּהּ. {פ}

רבים שואלים: למה צחקה מיכל לדויד?
נעמי שמר נתנה תשובה באמצעות השיר המוכר בביצוע הגשש החיוור:
https://www.youtube.com/watch?v=pXfBlsJxYLE
אני מוצא את התשובה במקום אחר, במזמור קל"ה בתהילים.
מאמר שלי על אותו פרק מצורף בלינק:
http://929.bina.org.il/imageview.php?id=2559