מה באמת היה שם...  - דבה"י א' ; כ"ב | מני גל

מאת: מני גל - התמונה canstockphoto ת.פרסום: 13/05/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ספר דברי הימים, כבר אמרנו לא פעם, כותב את ההיסטוריה מתוך גישה, המפארת את דוד ואת שושלת בית דוד. מדי פעם נשווה את הכתוב בספר זה אל הכתוב בספרי שמואל ומלכים, ונעמוד על השונה בין הגרסאות.

והנושא המעניין אותנו היום איננו הקמת בית המקדש דווקא, כי אם המהלכים להעברת שרביט המלוכה מידי דוד לבנו שלמה.

מה מספר לנו ספר מלכים?

דוד המלך זקן ושבע ימים. חוסר יכולתו לשלוט נעשה ברור יותר ויותר. חצר המלוכה נעשית זירת התגוששות של הטוענים לכתר. יורשיו הטבעיים של דוד, אמנון ואבשלום, סולקו מן הדרך. המועמד הטבעי לירושה הוא אדוניהו בן חגית, והוא עושה את המהלכים לקראת הכתרתו למלך. לצדו עומדים אנשים בעלי כוח והשפעה כיואב בן צרויה, איש הצבא, ואביתר הכוהן. מולם ניצבת חבורה לא פחות חזקה, ובראשה צדוק הכוהן, בניהו בן יהוידע, איש הצבא, ונתן הנביא. אלה אינם תומכים בשאיפותיו של אדוניהו. נתן הנביא מספר על מעשי אדוניהו לבת-שבע, אם שלמה, ובעצה אחת עמו היא ממהרת אל דוד, לפרוע את הבטחתו מימים – להעלות את שלמה למלוכה תחתיו. אדוניהו, שסמך על הפסיביות של דוד הזקן, מופתע מהמהלך הזריז של הכתרת שלמה, ומקבל את הדין. לא יעברו ימים רבים, ושלמה, המלך הצעיר, ימצא את התואנה להרוג אותו. על ערש דווי מוריש דוד לשלמה צוואה של המשך חיסול המתנגדים, ובראשם יואב, וכך, עולה שלמה למלוכה אחרי שורה של נסיכים מבוגרים ממנו, שאיבדו, בשרשרת של אירועים אלימים, את הסיכוי לרשת את דוד.

ומה מספר לנו ספר דברי הימים?

אדוניהו, הטוען לכתר, אינו נזכר כלל בספר. גם מאבקי הדמים בין המחנות היריבים בחצר המלך אינם נזכרים. גיבורי הסיפור הם דוד ובנו שלמה. על פי הכתוב בפרק – מכין דוד את שלמה, עוד בהיותו נער רך, לקראת עתידו כמלך. כך אמר ה` לדוד:

הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ. הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה, וַהֲנִחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב, כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמו,ֹ וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.

עוד בהיותו במלוא כוחו מכין דוד את שלמה לקראת עלייתו לכס המלוכה ולקראת משימת בניין בית המקדש. הוא יודע כי אלוהים אסר עליו לבנות את המקדש בעצמו, אך הוא מארגן מבצע ענף של איסוף וריכוז חומרי בניין משובחים עבור שלמה. דוד מודיע לשריו מיהו המיועד לרשת אותו:

וַיְצַו דָּוִיד לְכָל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל לַעְזֹר לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ.

אם כן, לפנינו סיפור אלטרנטיבי, הצובע את משפחת דוד בצבעים ורודים למדי, שונה לחלוטין מהגרסה עקובת הדם של ספר מלכים.

וכך אמרו חכמינו: אמנם אפשר לנסות להשפיע על העתיד, אבל לא בטוח שנצליח; לעומת זאת – את העבר אפשר לכתוב מחדש כרצוננו...