להקת הרבנות הצבאית - דבה"י א' כ"ה | מני גל

מאת: מני גל התמונה שמעון סלומון, 1861 ת.פרסום: 16/05/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

לפנינו פרק נוסף, המחייב יצירתיות במשימה למצוא בו עניין כלשהו. נסתפק במספר הערות בעלות חשיבות משנית:

וַיַּבְדֵּל דָּוִיד וְשָׂרֵי הַצָּבָא לַעֲבֹדָה לִבְנֵי אָסָף וְהֵימָן וִידוּתוּן, הַנִּבְּאִים בְּכִנֹּרוֹת, בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתָּיִם, וַיְהִי מִסְפָּרָם אַנְשֵׁי מְלָאכָה לַעֲבֹדָתָם.

אנו נמצאים עדיין בתקופה, בה הפרדת הרשויות היא מושג לא מוכר. דוד המלך עוסק גם בענייני הצבא, והוא ושרי הצבא מסמנים מתוך הלוויים לעבודה (עבודת הקודש?) קבוצה גדולה, שתעסוק בליווי מוסיקלי – בטקסים בבית יהוה, או ביציאה למלחמה. משפחותיהם של אסף, הימן וידותון, הנזכרים גם במזמורי תהלים, מקבלות את התפקידים האלה. נגינתם על כינורות, נבלים ומצלתים מתוארת כ`נבואה`, מה שמזכיר לנו, בין השאר, את המנגן, שבהכוונת אלישע הנביא, שורה עליו רוח ה` (מל"ב ג`). על הקשר ההדוק בין עבודת הפולחן לחוויות הנבואה עוד נעמוד בהמשך. את הקבוצה המקצועית הזו, של נגנים ומשוררים, הממונים על ידי המלך ושרי הצבא, אפשר לקשר אסוציאטיבית ללהקת הרבנות הצבאית של ימינו.

לְהֵימָן, בְּנֵי הֵימָן, בֻּקִּיָּהוּ, מַתַּנְיָהוּ, עֻזִּיאֵל, שְׁבוּאֵל, וִירִימוֹת, חֲנַנְיָה, חֲנָנִי, אֱלִיאָתָה, גִדַּלְתִּי וְרֹמַמְתִּי עֶזֶר, יָשְׁבְּקָשָׁה, מַלּוֹתִי, הוֹתִיר, מַחֲזִיאוֹת.

בישעיהו א` מופיעה האמירה " בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי " , ואילו כאן, בפרקנו, אנו עושים היכרות עם `גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי` שונים. `גִדַּלְתִּי` הוא שם, ואילו `רֹמַמְתִּי עֶזֶר` הוא שם אחר. אלה שניים מבניו של הימן. האם השתמש ישעיהו בצירוף המילים האלה במכוון, או שמא יד המקרה יצרה את הצירוף הזה פעמיים, במשמעויות שונות?

כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן, חֹזֵה הַמֶּלֶךְ, בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן.

והנה עדות למשורר, שהיה גם נביא. הימן, שהוא כותב מזמורים ומנגן בכלי נגינה שונים, הוא גם `חוזה המלך`.

הַחֲמִישִׁי – נְתַנְיָהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.

המשוררים בבית יהוה התחלקו למשמרות, כמו הכוהנים, והחמישי בסדר המשמרות נקרא נתניהו. הנה מקור השם הכל כך מפורסם כיום.