לא כל הנוצץ זהב - דבהי"ב י | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 11/06/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מחבר ספר דברי הימים עשה מאמץ גדול לתאר את שנות מלכות שלמה כשנים בהן הממלכה הייתה במצב מצוין.
זהב היה המייצג של שלמה וממלכתו.
בספר מלכים א, פרק ה, פסוק ה` כתוב על תקופה זו:
ה וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע--כֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה.

הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" נתפס כביטוי של שלווה ושלום.

אבל האמת שמתחת לאידיליה הזו מתגלה כאשר רחבעם, בנו של שלמה, מתבקש ע"י ירובעם בן נבט פונה אל המלך הצעיר ומבקש ממנו להקל את העול הכבד שהטיל שלמה על העם:
ג) וַיִּשְׁלְחוּ, וַיִּקְרְאוּ-לוֹ, וַיָּבֹא יָרָבְעָם, וְכָל-יִשְׂרָאֵל; וַיְדַבְּרוּ, אֶל-רְחַבְעָם לֵאמֹר
ד) אָבִיךָ, הִקְשָׁה אֶת-עֻלֵּנוּ; וְעַתָּה הָקֵל מֵעֲבוֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר-נָתַן עָלֵינוּ—וְנַעַבְדֶךָּ

סיפורו של ירבעם בן נבט מופיע ביתר פירוט בספר מלכים ולא אחזור עליו כעת.
מה שחשובה היא תשובת רחבעם לבקשה:

יד) וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר, אַכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עָלָיו: אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, בָּעַקְרַבִּים

שלמה אבי ייסר אתכם בשוטים, ואני בנו, לא רק שלא אקל עליכם, אלא אכביד עליכם יותר, ואייסר אתכם בעקרבים.

מסתבר שבתקופת שלמה העם חש עול כבד עד כדי ייסורים.
כל הזהב הרב המתאר את תקופת הממלכה, היה זהב שאפין את המעמד העליון בלבד, בעוד העם חי תחת ייסורי מסים ועבודה קשה.
ועכשיו, רחבעם אף מודה בכך ומודיע שיכביד עוד יותר.

מסתבר, שכאשר נאמר בספר מלכים "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" הכוונה הייתה אולי לכך, שמרוב עול מסים ושיעבוד, אנשים העדיפו להישאר בבתיהם, כל אחד ספון בדלת אמותיו, מנותקים ככל שניתן מהממלכה.

אז כשמספרים לנו שהכל טוב, הכל זהב, קונים מכוניות חדשות, טסים לחו"ל ובונים מחלפים, חשוב לוודא שמתחת למעטה הזהב אין ריקבון חברתי, כי לא כל הנוצץ זהב.

למעשה, בנקודה זו בהסטוריה של בית ראשון, החלה ההפרדה בין ישראל ליהודה אותה ניסו דויד ושלמה לבטל, בדרך שהביאה בסופו של דבר לחורבן הבית הראשון.