ברית מלח - דברי הימים ב', י"ג| עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 11/06/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 לפני שני פרקים ציווה אלוהים את רחבעם מלך יהודה שלא לצאת למלחמת אחים נגד ירבעם מלך ישראל:
ב) וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-שְׁמַעְיָהוּ אִישׁ-הָאֱלֹהִים, לֵאמֹר
ג) אֱמֹר, אֶל-רְחַבְעָם בֶּן-שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה--וְאֶל, כָּל-יִשְׂרָאֵל, בִּיהוּדָה וּבִנְיָמִן, לֵאמֹר
ד) כֹּה אָמַר יְהוָה לֹא-תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ עִם-אֲחֵיכֶם, שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ--כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה, הַדָּבָר הַזֶּה; וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-דִּבְרֵי יְהוָה, וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת אֶל-יָרָבְעָם. {פ}

בנו של רחבעם, אביה, מחליט שהציווי הזה לא נוגע אליו והוא יוצא בראש צבא של 400 אלף לוחומים למלחמה מול ישראל.
ירבעם מארגן מולו צבא של 800 אלף חיילים.
אגב – לצה"ל, לפי ויקיפדיה יש, נכון ליולי 2015, כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילים במילואים.
נראה שמחבר ספר דברי הימים הגזים "קלות" בבואו למנות את סדרי הכוחות שנערכו למלחמת האחים הזו בין יהודה לישראל.
ג) וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת-הַמִּלְחָמָה, בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה, אַרְבַּע-מֵאוֹת אֶלֶף, אִישׁ בָּחוּר; {ס} וְיָרָבְעָם, עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה, בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר, גִּבּוֹר חָיִל.

אביה נושא נאום חוצב להבות מול ממלכת ישראל, וטוען שאלוהים נתן את הממלכה לדויד לבניו.
אביה מציין שהברית האלוהית היא "ברית מלח":
ד) וַיָּקָם אֲבִיָּה, מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם, אֲשֶׁר, בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיֹּאמֶר, שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל-יִשְׂרָאֵל
ה) הֲלֹא לָכֶם, לָדַעַת, כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם: לוֹ וּלְבָנָיו, בְּרִית מֶלַח. {פ}

בהמשך אסביר מהי לדעתי "ברית מלח".

מלחמת האחים מתרחשת.
אביה בן רחבעם בן שלמה בן דויד מביס את ירבעם מלך ישראל, שכזכור קיבל את הממלכה מידי אלוהים כעונש על חטאי שלמה:
יג) וְיָרָבְעָם, הֵסֵב אֶת-הַמַּאְרָב, לָבוֹא, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּהְיוּ לִפְנֵי יְהוּדָה, וְהַמַּאְרָב מֵאַחֲרֵיהֶם
יד) וַיִּפְנוּ יְהוּדָה, וְהִנֵּה לָהֶם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר, וַיִּצְעֲקוּ, לַיהוָה; וְהַכֹּהֲנִים, מחצצרים (מַחְצְרִים) בַּחֲצֹצְרוֹת
טו) וַיָּרִיעוּ, אִישׁ יְהוּדָה; וַיְהִי, בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה, וְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת-יָרָבְעָם וְכָל-יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה
טז) וַיָּנוּסוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי יְהוּדָה; וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים, בְּיָדָם
יז) וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ, מַכָּה רַבָּה; וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר

חצי מליון מבני ממלכת ישראל נהרגו במלחמת האחים הזו.
ההגזמה ממשיכה אבל ברור שמדובר כאן במרחץ דמים מפואר, שבוצע בהשראת אלוהים עצמו. אותו אלוהים שאסר לקיים מלחמות אחים.
ירבעם המובס שורד אבל אלוהים דואג שימות:
כ) וְלֹא-עָצַר כֹּחַ-יָרָבְעָם עוֹד, בִּימֵי אֲבִיָּהוּ; וַיִּגְּפֵהוּ יְהוָה, וַיָּמֹת. {פ}

נחזור לעניין המלח.
ברית המלח מוזכרת עוד פעם אחת בתנ"ך.
ספר במדבר, פרק יח, פסוק יט:
יט כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַיהוָה--נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם: בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ.

זוהי ברית בין אלוהים לבין אהרון וצאצאיו. בעצם ברית המבטיחה את מעמד הכוהנים בעם.
אביה מקשר את הברית עם הכהונה לברית עם בית דויד.
זה חיבור חזק בין דת למדינה.
והחיבור הזה, מעניק לאביה תחושה כניראה, שמלחמת אחים בשם המדינה והדת, היא ראויה.
התוצאה – חצי מליון הרוגים.

ומדוע נכנס כאן מלח?
ובכן – יש פירושים שונים לעניין.
ייתכן והכוונה שהשימוש במילה מלח באה משום נצחיותו של המלח שאינו מתקלקל.
וייתכן שמדובר במלח משום שהשתמשו בו בעבודת הקורבנות, שהיא מלאכת הכוהנים.

אבל כולנו יודעים, שכאשר מרטיבים את המלח הוא הופך לדביק ובלתי ראוי לשמוש.
וכך, כאשר מערבב אביה את מלח הכהונה עם מלח המדינה, התבשיל המתקבל הוא מזעזע.