הרפתקה טרגית ברמות גלעד  דבה"י ב פרק י"ח  מני גל

מאת: מני גל התמונה פיקסהביי ת.פרסום: 17/06/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב, וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב.

הפסוק הקצר והסתום הזה מתבהר ומתבאר, בקוראנו את הפרשה המקבילה במלכים ב`, פרק ח`:

וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה. בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ, וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב, כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.


מסתבר שאחאב ויהושפט השיאו את ילדיהם זה לזו. בתו של אחאב היא עתליה, עליה נשמע בהמשך.

לאחר כשמונים שנה של פילוג הממלכה המאוחדת ומלחמות בין שתי הממלכות האחיות, מתהווה קשר נישואין בעל משמעות מדינית בין שני בתי המלוכה – בית דוד ובית עמרי. קשר זה מניב שיתוף פעולה צבאי, כנאמר בהמשך הפרק שלנו:

וַיֵּרֶד (יהושפט) לְקֵץ שָׁנִים אֶל אַחְאָב לְשֹׁמְרוֹן, וַיִּזְבַּח לוֹ אַחְאָב צֹאן וּבָקָר לָרֹב וְלָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ, וַיְסִיתֵהוּ לַעֲלוֹת אֶל רָמוֹת גִּלְעָד. וַיֹּאמֶר אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה: הֲתֵלֵךְ עִמִּי רָמֹת גִּלְעָד? וַיֹּאמֶר לוֹ: כָּמוֹנִי כָמוֹךָ, וּכְעַמְּךָ עַמִּי, וְעִמְּךָ בַּמִּלְחָמָה!

מסתבר שגם אחרי נישואי יהורם ועתליה, הוריהם אחאב ויהושפט הם עדיין המלכים. אחאב משכנע את יהושפט לצאת ביחד למלחמה על רמות גלעד, שנכבשו בימי עמרי ע"י בן הדד הראשון, מלך ארם.

וכך זוכים אנו למצוא בספר דברי הימים משהו מקורות ממלכת ישראל, את סיפור הקרב המשותף של אחאב ויהושפט עם הארמים. השוואה עם פרקים מקבילים בספרי מלכים תראה הבדל גדול בין הנושאים המעניינים את סופרי שני הספרים האלה. ספר מלכים מרבה לפרט ולדווח על אירועים שהתרחשו בממלכת ישראל, ויש בו הרבה יותר על אחאב מאשר סיפור הקרב בו מצא את מותו. ספר דברי הימים מלווה את קורות ממלכת יהודה, ורק בזכות שיתוף הפעולה עם יהושפט מופיע בו סיפור אותו קרב.

וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ, לֵאמֹר: לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת הַקָּטֹן אֶת הַגָּדוֹל, כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ! וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט, וְהֵמָּה אָמְרוּ: מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא! וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם, וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט, וַיהוָה עֲזָרוֹ, וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ. וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב, כִּי לֹא הָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיָּשֻׁבוּ מֵאַחֲרָיו.

גורלו של יהושפט מלך יהודה קשור בגורלו של אחאב. שרי הרכב של בן הדד, אשר צֻוּוּ על ידי מלכם לפגוע באחאב דווקא, כמעט וזיהו בטעות את יהושפט כאחאב, וכפשע היה בינו ובין המוות. משנוכחו בטעותם, עזבו שרי הרכב הארמיים את יהושפט, וחייו ניצלו. למרות שהתחפש אחאב, וקשה היה לזהותו כמלך ישראל, הוא נהרג מחץ תועה. התנ"ך מדגיש את הגורם האלוהי בהתרחשות דרמטית זו: יהושפט הצדיק זעק לעזרת ה`, וניצל, בעוד שאחאב החוטא נפצע פצעי מוות, למרות שהיה מחופש היטב, וחיילי האויב לא זיהו אותו. הכל משמיים...

המלחמה כולה מתוארת כתכנית אלוהית. מיכיהו בן ימלא, בניגוד לחבורת הנביאים המתחנפים למלך ישראל, רואה בחזיון נבואי את האלוהים, המתכנן מראש הן את הפיתוי לצאת למלחמה, ואת סופה הבלתי נמנע:

רָאִיתִי אֶת יְהוָה יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים עַל יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוָה: מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְיַעַל, וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד? וַיֹּאמֶר, זֶה אֹמֵר כָּכָה, וְזֶה אֹמֵר כָּכָה. וַיֵּצֵא הָרוּחַ, וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה, וַיֹּאמֶר: אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ! וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: בַּמָּה? וַיֹּאמֶר: אֵצֵא, וְהָיִיתִי לְרוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו. וַיֹּאמֶר: תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל. צֵא וַעֲשֵׂה כֵן! וְעַתָּה, הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה, וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.

אחאב אינו יכול להבחין בין נביא אמת לנביא שקר, מה גם שנביאי השקר הם רבים, ונביא האמת הוא יחיד. עבורנו, הקוראים, הדברים ברורים יותר. אנו משתכנעים מכנותו של מיכיהו, האומר: חַי יְהוָה, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר אֱלֹהַי - אֹתוֹ אֲדַבֵּר, בעוד הנביאים האחרים, ובראשם צדקיהו בן כנענה, מלהיבים את המלך ואת פמלייתו בהבטחות ניצחון, אך אינם מציגים בפנינו כל חזיון נבואי של ממש. אחאב, שאינו יכול לחוש בהבדל הזה, כולא את מיכיהו ויוצא לקרב, בו הוא עומד למצוא את מותו.

יהושפט, אשר התעקש תחילה על הקשבה גם למיכיהו, אינו עומד כעת לצידו מול אחאב, והוא מצטרף למלחמה. אמנם חייו יינצלו, והוא ישוב ליהודה בשלום, אך את המחיר על שיתוף הפעולה שלו עם אחאב החוטא יהיה עליו לשלם בהמשך.