הִנָּם עֹלִים בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ - דבה"י ב כ'  |מני גל

מאת: מני גל התמונה ויקיפדיה,Attribution: by Ester Inbar, available from http://commons.wikimedia.org/wiki/User:ST. ת.פרסום: 24/06/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

עין-גדי, כנוה מדבר מאוכלס לאורך ההיסטוריה, מרכזת מספר גדול של מעלות, המאפשרים עלייה ברגל מחוף ים המלח לרמת המדבר. יוזכרו כאן 5 מעלות מוכרים: מעלה האיסיים, מעלה עין-גדי (מעלה הציץ?), מעלה צרויה, מעלה בני המושבים ומעלה הר ישי. שני המעלות הראשונים ברשימה הם עתיקים, ושלושה נכבשו (נסללו) במאה העשרים. כל חמישה המעלות האלה נגישים לטיילים בעלי כושר טוב, ואינם דורשים מיומנויות אלפיניסטיות. משך הזמן של עלייה מתונה ברגל בכל אחד מהם הוא כשעה וחצי. התקופה המומלצת לטיולים במעלות המדבר היא בין אמצע אוקטובר לאמצע אפריל.

מעלה עין-גדי מתחיל במעין עין-גדי, והוא מטפס על ההר הקרוי מצפה עין-גדי (הנג`אר) בסמוך לגדה הדרומית של נחל דוד. יש הרואים בו את מעלה הציץ, הנזכר בספר דברי הימים בסיפור מלחמת יהושפט מלך יהודה בממלכות מואב ועמון.

 וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן, וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה. וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר: בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם, וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי.

בקרב הקהל המתכנס למלחמת הגנה נמצא, איך לא?, גם נביא עם שם `מקצועי` – יַחֲזִיאֵל. הנה חלק מדבריו:

הַקְשִׁיבוּ, כָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט! כֹּה אָמַר יְהוָה לָכֶם: אַתֶּם, אַל תִּירְאוּ, וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה, כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה, כִּי לֵאלֹהִים! מָחָר רְדוּ עֲלֵיהֶם - הִנָּם עֹלִים בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ - וּמְצָאתֶם אֹתָם בְּסוֹף הַנַּחַל, פְּנֵי מִדְבַּר יְרוּאֵל.

אם הסיפור המקראי מבוסס על גרעין אמת היסטורי, הרי שהפולשים המואביים חצו את ים המלח או עקפו אותו מדרום, הגיעו לעין-גדי, עלו במעלה הציץ, וחנו על רמת המדבר. צבא יהושפט ירד אליהם (ועליהם) מירושלים והביסם שם.

כבר בעבר זוהה מעלה הציץ עם "נקב עין ג`די", העולה מעין-גדי מערבה, אל רמת המדבר. הובחנו בו שרידי חציבה וסלילה קדומים. לא הרחק מראש המעלה, במצפה עין-גדי, נתגלתה מצודה ישראלית, שהוקמה בעקבות הפלישה, ואולי עוד לפניה. הדרך היתה בשימוש גם בתקופה הרומאית. לא-הרחק מקצה המעלה, אחרי שהוא מגיע לרמת המדבר, שרד מצד-הגנה מאותה תקופה. לאורך הדרך ממצפה עין-גדי לתקוע נמצאו מצדים, מצודות, שרידי התיישבות, בורות מים, שדות מדורגים ובית קברות מהתקופה הישראלית ומהתקופה הרומית. אין ספק שהיתה בעבר דרך חשובה מעין-גדי לתקוע, סלולה ומותקנת במקומות הקשים, ובה ככל-הנראה נעו כוחות הפלישה. במקביל לדרך זו, על רמת המדבר, כבשו הירדנים בין 48 ל-67 דרך עפר לרכב.

מרחץ דמים בארמון בירושלים 
דבה"י ב פרק כ"א