עושים סדר - בראשית א' |מני גל

מאת: מני גל התמונה פיקסהביי ת.פרסום: 20/07/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

פעולתו הראשונה של האל כבורא היא בריאה כפולה – שמים וארץ, או שמא אין בריאה כאן, אלא הפרדה או הבחנה בלבד. היה שם משהו עוד לפני כן, כך אנו מציירים בדמיוננו. קשה לנו להניח, כי היה רגע בזמן, או באל-זמן, שבו `לא היה כלום`, כדברי מנהיגנו הנערץ. אם לא היה שם כלום, הרי שלא מדובר רק בגיבוש צורה חדשה מחומר מקורי, אלא ביצירת חומר יש מאין.

ובכן, אם הבינונו נכונה, מעשה הבריאה הראשון היה הפרדה בין שני תחומי יש, בין שמים לארץ. זו, אולי, ההבחנה הקדומה ביותר בחשיבה הדתית: הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לה`, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם (תהלים קט"ו). השמים הם אותו תחום שאין לנו היכולת לחוקרו וללומדו. משם מנהלים את העניינים שלמטה, על הארץ. הארץ ניתנה לנו, לעשות בה כטוב וכרע בעינינו. זו הטריטוריה בה יכולים אנו לשנות, אותה יכולים אנו לנסות לחקור. מלמעלה קל לפקח על מעשינו, ואף לגמול לנו.

מכלול פעולות הבריאה בשבוע הראשון לקיומו של העולם הזה (היו עוד עולמות רבים לפנינו, והאל בנה והחריב אותם כרצונו) הוא הקניית משמעות לחומרים המקוריים של העולם, חומרים שיש בהם כל הפוטנציאל, אך כמות שהם – אין בהם כל תועלת. תחילתה של הקניית משמעות לישות כלשהי היא הבחנתה מישויות שאינן כמותה, וכך בוצעה ההפרדה הראשונה, בין מעלה ומטה. על הפרדה זו מבוססת המחשבה הדתית.

ומהו אותו חומר מקורי, ממנו נוצר הכל? ספר בראשית קורא לו `תהו ובוהו`, ואינו מסביר למה הכוונה. לא פלא שמשמעות שני מונחים אלה הלכה ונשתנתה עם הדורות, וכיום רבים מזהים אותה עם המושג `כאוס`, מושג שהושאל מעולם המחשבה הקדום של היוונים.

חלק מתיאורית האנטרופיה הפיסיקלית, תיאוריה המתייחסת למידת אי-הסדר או האקראיות שבמערכת כלשהי, מניח כי כל מערכת מסודרת במידת מה נעה תמיד בכיוון של יותר אי-סדר, וכי יצירת סדר במערכת כאוטית דורשת השקעת אנרגיה. מכיר זאת כל מי שצפה בביתו ההולך ומתבלגן ככל שמניחים לדברים להתנהל מעצמם.

מיתוס בראשית מניח כי העולם התחיל בכאוס, במצב בו המערכת היתה מבולגנת טוטאלית, ולא היתה כל משמעות לחלקים שלה. מעשה הבריאה היה השקעת אנרגיה ענקית מצד הבורא, והוא התחיל לעשות סדר בבלגן. עשיית סדר דורשת הבחנה בין חלקים במערכת, הנחת חלקים דומים זה לצד זה, מתן שם להם, ויצירת תפקידים ושימושים לכל חלק וחלק.

אם נשתמש במודל הפיסיקלי, נצפה מהבורא כי ימשיך להשקיע אנרגיה בעולמנו, כדי שהסדר שבו לא ינוע בכיוון התהו ובוהו, וכל סביבתנו תאבד משמעות. האם גם לנו, בני האדם, ישנו תפקיד בשמירה על הסדר ובטיפוחו? כל מי שמבחין בשינויים החלים בעולמנו בעקבות פעילות האדם מודע לכך שגם אנו, קטנים וחלשים ככל שנהיה, יכולים לטפח ולשפר, אך גם להזניח ולהרוס.

כל מרכיב במערכת העולמית, המשרת אותנו בדרך כלשהי, הושקעה בו אנרגיה של `סידור`. כל פעולה שאנו עושים בעולמנו משנה את הסידור הזה, לטוב, אך גם לרע. נזכור כי על פי חוקי האנטרופיה, יש בו, בעולם, איזו תנועה לכיוון של תהו ובוהו, ואם לא נשכיל לפעול בתבונה, כל הסובב אותנו יאבד משמעות יותר ויותר.