בראשית ה' | מני גל

מאת: מני גל התמונה פיקסהביי ת.פרסום: 20/07/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

לפרק ה`

ארבעה פסוקים בפרקנו אינם מספקים לנו מידע רב על חנוך, וצריך להכיר היטב את הספרות החיצונית, זאת שלא נכנסה לקאנון התנ"כי, כדי לעמוד על חשיבות דמותו במסורת הסיפורית היהודית על ימי קדם. לפנינו קטע מספר היובלים, שיש בו הרבה מידע על חנוך:

 

"(יט) וביובל העשתי עשר לקח לו ירד לאשה את בכה בת רצוצאל בת אחות אביו, בשבוע הרביעי ליובל הזה. (כ) ותלד לו בן בשבוע החמישי בשנה הרביעית ליובל, ויקרא את שמו חנוך (כא) הוא היה הראשון מבני אדם הילודים על הארץ אשר למד את הכתב את הדעת ואת החכמה. (כב) ויכתוב את אותות השמים לסדר חדשיהם בספר, למען ידעו בני אדם את עת השנים לסדרי חודש וחודש במספרם. (כג) ויכתב בראשונה עדות, ויתן לבני אדם עדות על משפחות האדמה, וילמדם לדעת שבועי היובלים, ויודיעם את ימי השנים, ויערוך את החודשים, ואת שבתות השנה הואיל באר להם כאשר הראינו לו לדעת. (כד) ואת שכבר היה ואת אשר בוא יבוא באחרית הימים ראה בחלומו, את אשר יקרה את בני האדם לדורותיהם עד יום המשפט. (כה) את הכל ראה והבין וכתב בספר לעדות, וישם אותו לעדות על הארץ לכל בני האדם ולדורותיהם. (כו) וביובל השנים עשר בשבוע השביעי לקח לו לאשה את עדני בת דניאל בת אחות אביו, ובשנה השישית לשבוע הזה ילדה לו בן ויקרא את שמו מתושלח. (כז) ויהיה בקרב מלאכי אלוהים שש שנים, ויראוהו את כל אשר על הארץ ובשמים ממשלת השמש, ויכתוב הכל בספר. (כח) וישם עדות לענות בשומרים אשר חטאו בבנות האדם. (כט) כי המה החלו להתערב ולהטמא בבנות האדם, ויקם חנוך לעד בכולם. (ל) וילקח מתוך בני האדם, ונביא אותו אל גן העדן לכבוד ולתפארת. (לא) והנהו כותב פה בספר את פתשגן הדין ואת העונש לצמיתות, וכל רעת יוצאי חלצי בני האדם. (לב) ובעבורו הביא ה` את המבול על הארץ, כי הושם לאות לעד והוא יענה בכל זרע בני איש להזכיר את כל מעללי הדורות עד יום המשפט. (לג) ויקרב קטורת לה` לרצון על הר הנגב, כי בארבע מקומות בחר ה` על הארץ. (לד) הלא המה גן העדן, והר הקדם, וההר הזה אשר אתה עומד עליו היום הוא הר סיני, והר ציון אשר יקדש בבריאה החדשה לקדושת הארץ. (לה) בו תתקדש הארץ מכל אשמה ומכל טומאתה לעולם ועד".

שש שנים שהה חנוך למעלה בשמים, בקרב המלאכים, והוא שב אל האדמה עמוס בדעת ובחכמה. חנוך הוא שהנחיל לבני האדם את הכתיבה והקריאה ואת שיטת ספירת הזמן, משבתות לחודשים, לשנים וליובלים. כמו כן גלויות היו לעיניו כל קורות האנושות מבריאת העולם ועד אחרית הימים. הוא היה שומר העדות על מעלליהם של חטאי המלאכים, בני האלים, בהתערבבם בבנות האדם, על חטא דור נוח, שבעטיו הביא ה` את המבול על העולם, והוא ממשיך לתעד ולרשום את כל מעללינו עד היום. אין פלא, שכל כך הרבה נכתב בספרות החיצונית אודות דמות כל כך מרשימה.

וזו ההירארכיה הבאה לידי ביטוי בספרות החיצונית אודות חנוך: מעל הכל נמצא אלוהים. מתחת לו – המלאכים. אלה לימדו את חנוך, שהיה בן אנוש שזכה, קרוב לוודאי, לחיי נצח. את הידע שלו העלו על הכתב אותם בני אדם הקרויים כוהנים, והם רואים עצמם מתווכים בין שמים לארץ, בין יצורי השמים לבני התמותה. הירארכיה זו נועדה, בין השאר לחזק את מעמדם ואת סמכותם הרוחנית של הכוהנים. דחיית הספרות החיצונית הזאת מהכנסה לתנ"ך סימנה את השתלטות המעמד החדש של החכמים ואת דחיקת מעמד הכוהנים מעמדות ההשפעה הרוחניות של יהדות בית שני.