מבול -בראשית ז' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 23/07/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יהוה מודיע לנוח שיכין תבה אליה ייכנסו הוא ובני ביתו ונציגים של כל מיני בעלי החיים שבכוונתו להשמיד מעל פני האדמה.

הדגים ובעלי החיים החיים במים – אותם לא מצוין שיהוה מתכוון להשמיד.
ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וּמָחִיתִי, אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה

מעניין שנוח נדרש לבנות תבה ולא ספינה.
בכל הציורים של תבת נוח שאני ראיתי, מצויירת ספינה.
אבל נוח בנה תבה.
קובייה.
קובייה שאין לה כיוון ואין לה סיפון.
עולם סגור (עם צוהר קטן) ללא כיוון, ללא מפרשים וללא משוטים.
תבה הנתונה כולה לחסדי יהוה.
רק זה לבדו, לחיות בו 40 יום, יכול להטריף את החיים בו.

ואז, נפתחים שערי השמים ותהומות האדמה ובמשך 40 יממות יורד מבול מלמעלה ובוקעים מים מלמטה.
צונאמי עצום שמשמיד את כל החיים על פני האדמה.

י) וַיְהִי, לְשִׁבְעַת הַיָּמִים; וּמֵי הַמַּבּוּל, הָיוּ עַל הָאָרֶץ, יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ--בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ יב) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה

תאור ההשמדה של כל החיים מפורט למדי:
כא) וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ--וְכֹל, הָאָדָם
כב) כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה, מֵתוּ
כג) וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן הָאָרֶץ; וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּתֵּבָה

"וימח כל היקום".
מכאן הביטוי "ימח שמו וזכרו". השמדה טוטאלית.

מדוע כל זה?
מדוע היה צריך להשמיד את כל היקום הישן, להשאיר איזו שארית פליטה, לתת לנוח ושאר בעלי החיים לשבת בתוך תבה מטלטלת על מים סוערים במשך 40 יממות?
הרי אפשר היה פשוט לבנות עולם מחדש.
זה אלהים לא?

אי אפשר לבנות עולם חדש וטוב יותר מקודמו, אם אין זיכרון של העולם הישן.
אי אפשר לבנות עולם חדש ללא תקופת מעבר.
תקופת המעבר יכולה להיות טראומטית או הדרגתית, אבל היא חייבת להיות.

כאן יהוה טורח להסביר לנוח מדוע הוא עושה את המהלך המבהיל הזה.
במציאות, הוה לא מסביר דבר. קטסטרופות קורות (לפעמים איתני הטבע גורמים להם ולפעמים הגורם הוא אנושי).
את ההסברים ומתוכם הלקחים של אחרי הקטסטרופה אנחנו נדרשים להסיק בעצמנו.

בימים האלה, ימי תשעה באב, יש מי שעסוק בבכי, יש מי שעסוק בהתעלמות ויש מי שעסוק בניסיון להבין ולמנוע את המבול הבא.

צאו מהתבה של עצמכם.