נמרוד -בראשית י' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה ויקיפדיה, עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 26/07/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק מתאר את שושלות שם, חם ויפת, בניו של נוח.

תוך כדי אזכור שמות האנשים בכל אחת מהשושלות אנחנו למדים על שמות האנשים ושמות הממלכות שהקימו.

בתוך כל אלה, יש אחד המוזכר במיוחד:
ח) וְכוּשׁ, יָלַד אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ
ט) הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה.

בשושלת חם מופיע כוש שילד את נמרוד.
לנמרוד מיוחסת תכונת אופי מיוחדת – גבורה.
הוא היה הראשון שהיה "גבור בארץ" – כניראה הראשון שהקים ממלכה או הראשון שכול סביבתו הכירה את היותו גבור.
הוא היה גבור ציד והוא נחשב כאחד שיהוה עצמו עוקב ונוכח בעת פעילותו כציד גבור.

ניתן היה לצפות שגבורתו זו של נמרוד תהפוך לסיפור מרכזי בתנ"ך.
בפועל – פה זה התחיל ופה זה נגמר. שנייםם שלושה פסוקים מקדיש התנ"ך לגיבור הראשון שהתהלך בארץ.
גבור ציד.

גבור ציד אינו מעניין את התנ"ך.
התנ"ך מחפש גבורה אחרת.

נמרוד, איש המרד, גיבור הציד, הוא דמות אגדית, קסומה, אולי מרתקת, אבל לא חשובה.

לפחות לא עבור התנ"ך.