בבל וגוגל - בראשית יא | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 29/07/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בהתחלה: 

א) וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָֹפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים:
ובסוף:
ח) וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:

מה הייתה הבעיה? מדוע כשכולם מדברים באותה שפה ומדברים אותם דברים ומבינים היטב זה את זה יש בעיה?

כל כך פשוט. לא חטא היוהרה הוא הבעיה. לא הרצון לעשות לנו שם. לא הרצון להדמות לאלוהים. 
הבעיה היא שבמצב כזה, שבו כולם מדברים באותה שפה ויש להם גם אותה מחשבה, אז כולם מרוכזים בפעולה אחת, קלים לשכנוע, פועלים כמכונה והולכים אחרי אשליות הכוח של מגדלים גדולים פורחים באוויר.
האנושות נולדה לגיוון. לחשיבה ביקורתית. לחקירה מורכבת של העולם. למגוון דעות. למגוון כישרונות (לא רק בנייה, חומר, כסף, קפיטליזם דורסני/חזירי, קומוניזם מדכא ורצחני) בתחומי רוח, תרבות, פילוסופיה, אמנות, הנדסה, מדע ועוד.
זו הסיבה שבלל אלוהים את שפת האדם. כדי לוודא שלא תהפוך האנושות למשעממת ובלתי מתקדמת.
מעניין לחשוב על גוגל, על פייסבוק, על ענקיות הטכנולוגיה שמרוויחות מדי יום אינסוף כסף, שולטות בחיינו ונותנות לנו בחינם את הזכות להיות המוצר המניב שלהן.

זה לא מגדל בבל המודרני?

יש מנהיגים בעולם שהיו שמחים לו רק יכלו להפוך את כל האזרחים לבעלי שפה אחת. השפה שלהם.
=====
ולקראת סוף הפרק מפציע אבי האומה – אברם.
כו) וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן
כז) וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט
כח) וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים
כט) וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים: שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת-נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה
ל) וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה: אֵין לָהּ, וָלָד
לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם
לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן. {פ}

את הדרך מאור-כשדים ל"ארצה כנען" התחיל אברם אחרי אביו תרח.
תרח מחליט לצאת לדרך ל"ארצה כנען" אך לא זוכה להשלים את המהלך. הוא נעצר בחרן ומת שם.
אברם המשיך אחרי שהוא מקבל מסר בעניין מאלוהים – אבל זה בפרק הבא.

כדאי שנזכור זאת כמצוות כיבוד אב ואם.