סדום שלפני ההפיכה - בראשית יג | מני גל

מאת: מני גל ציור יונה ארזי ת.פרסום: 31/07/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה, שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁאֵין לְךָ כָּל שְׁבִיל וּשְׁבִיל בִּסְדוֹם, שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ שִׁבְעָה אִילָנוֹת, זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה – גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֱגוֹז וְשָׁקֵד, תַּפּוּחַ וּפַרְסֵק, וְהָיָה כָּל הַשְּׁבִיל מְסֻכָּךְ. בַּר הֶדְיָא (עוף דורס) צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְּׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל, וְכֵוָן שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל אִילָנֵי סְדוֹם, לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת עַל הָאָרֶץ מִכּוֹחָם שֶׁל אִילָנוֹת. כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֶחָד (מאנשי סדום) לְגַנָּן וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: "תֵּן לִי בְּאִיסָר יָרָק" – כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ, הָיָה מְשַׁכְשְׁכוֹ בְּמַיִם, וּמוֹצִיא מֵעָפָר זָהָב. (על פי תוספתא סוטה)


מדרש ציורי זה מתאר את פוריותה של כיכר סדום באותן שנים יפות שלפני ההפיכה. לא פלא שלוט בחר בכיכר סדום, מתוך כוונה לעשות בה חיים טובים. את השילוב הנהדר של החורף החמים ושל מי המעיינות בנאות המדבר שסביב ים המלח מכיר אני היטב, כיושב עין-גדי היפה מזה שנות דור. אמנם חקלאים גדולים איננו, שכן מועטות הקרקעות המישוריות בעין-גדי, וגם כמויות המים, איכותיים ככל שיהיו, אינן מספיקות להשקיית כל מה שהיינו רוצים לגדל כאן, אבל אין צורך בדמיון עשיר כדי לדמות את יופיה של סדום, זו שחזו עיניו של לוט. די לשוטט בשבילי הגן המופלא שבעין-גדי, גן שכמותו אין עוד בארצנו, בזכות האקלים והמים המאפשרים גידול מוצלח של צמחים מארצות חמות בעולם. שלוליות הצל הכבד שמתחת לצמרות הצאלונים הוותיקים ממחישות יפה את המילים `וְהָיָה כָּל הַשְּׁבִיל מְסֻכָּךְ`. עצי המכנף, הסיסם והציבה עברו כבר מזמן את גובה 4 הקומות (כלומר הרבה מעל לגגות בתינו), ואותו בר-הדיא (נץ? עיט?), לו היה יושב בראש אחד העצים האלה, היה בוודאי מתקשה להבחין בין שמוליק לאיציק, המכסחים את הדשא שם למטה...זהב אמנם מעולם לא הוצאנו מן האדמה, אבל בשנותיו הראשונות של הקיבוץ, אי שם בסוף שנות החמישים, הוציאו חלוצי עין-גדי, צעירים וחרוצים, מן האדמה יבולי ירקות, שנמכרו במחירי זהב בשווקי ישראל בחודשי החורף.

אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם: מֵאַחַר שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בְּשַׁלְוָה וּבְטוֹבָה, מָזוֹן יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, כֶּסֶף וְזָהָב יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵאַרְצֵנוּ – לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים, שֶׁאֵין בָּאִים אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ? בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ! אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכֵּחַ אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵיכֶם? אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם! (על פי תוספתא סוטה)


אָמְרוּ אַנְשֵׁי יִשׂרָאֵל: מֵאַחַר שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בְּשַׁלְוָה וּבְטוֹבָה, הַייטֶק יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ, כֶּסֶף וְזָהָב נִכְנָס לאַרְצֵנוּ, וְלֶחֶם לָרְעֵבִים יֵשׁ כָּאן בְּשֶׁפַע – לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים, מְהַגְרֵי עֲבוֹדָה, פְּלִיטִים וּמִסְתַּנְּנִים, שֶׁאֵין בָּאִים אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ? בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ! אָמַר לָהֶם הַהִיסְטוֹרְיוֹן: בְּטוֹבָה שֶׁזָּכִיתֶם בָּהּ בְּצֶדֶק, אַחֲרֵי שֶׁגֹּרַשְׁתֶּם מִכָּל מְדִינוֹת תֵּבֶל, אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכֵּחַ אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵיכֶם?