ברית מילה ושיוויון - בראשית יז | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה 123 RF opyright : Vitalii Tiahunov ת.פרסום: 06/08/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק ברית המילה.

במאמר הזה אני מבקש לשים לב לסדר הדברים.
שלב ראשון – יהוה מכריז על ברית בינו לבין אברם ומצרף גם את חלקו בברית – להרבות מאוד את זרע אברם:
ב) וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד

שלב שני – אלוהים מבהיר לאברם ששמו יהייה מעתה אברהם. ה"ה" הוספה כדי להבהיר שאברם יהייה לאב ה-מון גויים:
ד) אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם
ה) וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ

שלב שלישי – אלוהים מוסיף להבטחה גם מימד זמן – עד עולם. לתמיד:
ז) וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ

שלב רביעי – אלוהים מוסיף להבטחה גם מימד גאוגרפי – ארץ כנען. כולה:
ח) וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים

השלב החמישי – אלוהים מצווה על אברהם לסמל את הברית ע"י "ברית מילה". חיתוך בבשר החי במקום מאוד מאוד רגיש:
ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם
י) זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר
יא) וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם

אברהם שותק. 
ואלוהים ממשיך ומבטיח.
השלב השישי – שרי לא תקרא יותר שרי אלא שרה. ובנוסף – אלוהים מברך אותה ומודיע לאברהם שיהייה לו ממנה בן:
טו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ
טז) וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ

כאן אברהם שובר את שתיקתו.
תחילה בליבו הוא צוחק על הרעיון שיהייה לו בן משרה כשהוא יהייה בן 100 ושרה כבר בת 90.
ולאלוהים אומר אברהם – עזוב אותך מדמיונות. ישמעאל הוא היורש. הוא יחיה לפניך:
יז) וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד
יח) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים: לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ

אבל אלוהים מתעקש ומודיע ששרה תוליד בן ושמו יהייה יצחק.
ואז אלוהים מבצע שינוי מהותי בהבטחה.
הוא מודיע שאת הברית, אותה הגדיר בתחילת הפרק כברית בינו לבין אברהם וזרעו, הוא יעביר לברית עם יצחק:
יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו

ומה עם ישמעאל? הבן שכבר נולד? לגביו אומר אלוהים שמעתי אותך אברהם ואני מבטיח שגם ממנו יצאו עמים רבים. 
לגבי ישמעאל – אין ברית.
הברית עוברת מאברהם ליצחק ומדלגת על ישמעאל.

זהו. אלוהים סיים את דברו ומבחינתו העניין סגור:
כב) וַיְכַל, לְדַבֵּר אִתּוֹ; וַיַּעַל אֱלֹהִים, מֵעַל אַבְרָהָם

וכאן, בנקודה הזו, עושה אברהם את המעשה ההרואי ביותר שיכול היה לעשות מול אלוהים.
אברהם לוקח את ישמעאל, את עצמו ואת כל בני ביתו, ועוד בטרם נולד יצחק, מל את כולם:
כג) וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים

המילה האחרונה היא המעשה המיידי והנחרץ של אברהם.
אברהם אינו מקבל את פסיקתו של אלוהים ובמעשה המילה של ישמעאל קובע שהברית לא תדלג על ישמעאל.

לימים יבואו יצחק וישמעאל ביחד לקבור את אברהם במערת המכפלה.

ולימים גם תתקיים הפגנת ענק בתל-אביב הקוראת לשיוויון בין כל אזרחי מדינת ישראל במדינת הלאום של העם היהודי.