גדולה הכנסת אורחים -   בראשית יח | מני גל

מאת: מני גל התמונה 123 RF ת.פרסום: 07/08/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה (שבת קכ"ז)

...
וכל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין (ברכות ס"ג)
...
בין שישה דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא, היא הכנסת אורחים (שבת שם)
...
מנהג גדול היה בירושלים, שהייתה מפה פרוסה על גבי הפתח לאות שמבקשים אורחים לכנוס שם, וכשנסתלקה המפה אין אורחים נכנסין (עי` ב"ב צ"ג).
...
ולא רק בלילי פסח אמרו "כל דכפין ייתי ויכול", כי רב הונא אמרין בכל ימות השנה (תענית כ)
...
המזון אשר יגישו הגברים (המארחים) הוא הלוואה הניתנת לאורחים. (פתגם בדואי)
...
מספרים על אביו של הבעל שם טוב, רבי אליעזר, שהיה מהדר מאוד במצוות הכנסת אורחים, והיה מעמיד שליח בשכר בקצה הכפר, כדי שיזמין אל ביתו את עוברי האורח העניים. והיה מאכילם ומשקם ונותן להם צורכי לינה בעין יפה. בשמיים התעוררה שמחה גדולה ממעשיו הטובים של רבי אליעזר, עד שבא השטן וקטרג ואמר, שכדי לדעת אם מעשיו אכן לשם שמיים, יש צורך לנסותו. והוחלט לנסותו, אלא שבזכות המצווה ריחמו עליו וקבעו, שלא השטן ינסהו אלא אליהו הנביא. בשבת אחת אחר הצהרים, הגיע אל ביתו של רבי אליעזר, יהודי עובר אורח, תרמילו על כתפו ומקלו בידו. מחלל שבת גמור. וכדי שיהיה ברור שהשבת לא נשכחה ממנו, ברך העני את רבי אליעזר בברכת שבת שלום חגיגית. רבי אליעזר לא רצה לבייש את העני, העלים עינו מחילול השבת, הזמינו לסעודה, ונתן לו מכל טוב. גם למחר, כשנפרד ממנו, לא גער בו, אלא בחביבות רבה נפרד ממנו לשלום, ואף הוסיף, שמעתה, בכל פעם שיעבור במקום, יוכל לבוא ולהתארח בביתו. באותה שעה נתגלה אליהו הנביא בפני רבי אליעזר, ובישר לו, שבזכות אהבת ישראל ומצוות הכנסת האורחים, עתיד להיוולד לו בן לעת זקנתו, שיאיר את עיני ישראל, הלא הוא רבי ישראל בעל שם טוב.
...
מַכְנִיֵסי-אוֹרְחִים - מיכה יוסף ברדיצ`בסקי

אני עושה חסד עם המתים ועם החיים, בהציבי פּה ציוּן למשוּלם "מכניס-אורח" ולאשתו חיה הצדקת.

משוּלם היה "בעל-בית" נודע בקיטוֹב, ממַצע בעסקי מכירת נוֹפת ונוסע לתכלית זו לרוב לעיר-המחוז ומרויח ממון במידה הגוּנה. אבל כל מה שהיה מכניס היה מוציא לאחרים. בנים לא היו לו, אבל מעולם לא היה סועד לבדו על שולחנו. על כל עני ואביון הולכי-דרך וסובבים בעיירות היה לו משפט הבכורה. הוא נוטל ידיו לסעודה; והזר, לא ידע אותו מתמול-שלשום, גם כן נוטל ידיו ויושב ואוכל עד כדי שׂוֹבע.
משוּלם פּירנס עניים בביתו לא אך בימי השבת בלבד, כי אם גם בימות-החול; ובימי פסח וּמועד היו גם שנים וּשלושה אורחים סועדים אצלו. הוא לא היה בודק לנפשות, לא היה מסתכל בפני ההֵלך, אם יפיקוּ אֵמוּן, ולא היה מקפּיד בזה אם איש לא-נקי גם בבגדיו גם בבשרו היה מתאכסן אצלו. כל איש מזרע היהודים הוא בן לאבות אצילים, ואין עתה הבדל כלל בין בני השפחות וּבין בני רחל ולאה ממש. הוא אינו מיטיב את הדלים, אינו נותן משלוֹ לרעבים, הוא אך פורס מהונו של מקום, שכל קניני העולם ברשותו ושהכל ברא ויצר לקיוּם הבריות.
וחיה רעיתו גם היא גזבּרת נאמנת היתה. היא משתדלת לאפות ולבשל, ואין לה נחת-רוח אחרת, כי אם למלא כל קיבה ריקה במטעמים טובים. חלק אנוֹש עלי אדמות הוא אך להקים נכשלים, לתת צדקה לכל פּושט-יד ולהשאיל לשכנות עניות כל כלי דרוש להן או אף עצים להסקה ושוּמן ליום השבת. אם השמש יאסוף נגהוֹ אז יחשך העולם. אם אין חום יתקרר ויגוַע הכל; ואם יתקשה הלב ולא ירגיש בצורך אחרים, מה ישאר עוד בחלל המציאות? על אודות אֵל "גומל חסדים", "חונן וּמַלוה" נאמר גם ב"קרבן-מנחה"; וכי תתפּלל לשכינת-עולם, עליך לבוא לא אך בלב טהור, כי אם במידות ובמעשים.
אברהם אבינו היה "מכניס-אורח" גדול, וארבעה פּתחים לביתו לכל רוּחות השמים גם שׂרה לשה קמח ועשתה עוּגות למלאכים נראים כאנשים אם בבבל אם בכנען, אם בספרד אם בשאר ארצות הגולה – אֵל עולם זן ומפרנס פּעם על ידי עצמו, פּעם על ידי שליחו.
משוּלם לא האריך ימים וימת בן חמישים, ויתאבלו עליו כל אנשי קיטוֹב. חיה עוד האריכה ימים אחריו חמש-עשרה שנה וַתַּאכל את העניים משארית הונה. וּכשכָּלה זה החלה למכור את הכלים והמיטלטלין אחד אחד, כדי שלא להניח ידה ממצווֹת ומעשים טובים. וכשמתה ספדו גם לה ואנו ואבלו רבים, וחצבו לה קבר על יד קבר בעלה. תהיינה נשמות שניהם צרוּרוֹת בצרוֹר הנצח!
... 
מכניסי האורחים - הנם אנשי הדממה. בעידן שבו קיימת אובססיה תקשורתית, שבמסגרתה כל אפצ`י של גומל חסד מקבל אזכור תקשורתי שבועי בעיתונות, והמצלמה הפכה ל`פרה קדושה`, מהווים אלו את הניגוד החריף לכך. הם מפעילים מפעל-אדירים עצמאי של חסד, בלהט וללא-לאות, אך בשקט-בשקט, בצנעה כה יפה של `בלתי לה` לבדו`. ניתן לומר אפוא, כי מבחינה זו היהודים הטובים הללו שייכים לדור הקודם, הצנוע כל-כך, אשר הכיר יותר את המעשה ופחות את המצלמה.
...
אחת החוויות המרתקות והיפות בשביל ישראל הוא המפגש עם `מלאכי השביל`. אלו אנשים שדואגים לשלומם של המטיילים, בהתנדבות כמובן, ונותנים להם מקום ללון, מקלחת חמה, אירוח לקפה, סיוע בהטמנת מים במדבר, רשות להשתמש בחצר להקמת אוהל ועוד. קיימת רשימה של מלאכי שביל, בה כדאי להצטייד לפני היציאה למסע. אלו מסוג הדברים שיש רק כאן, בישראל, והמטיילים בשביל ישראל מעידים שהטיול רק האיר להם זאת יותר.