על מה חשבת, לוט?  בראשית יט | מני גל

מאת: מני גל ת.פרסום: 08/08/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

`האנשים`, אותם מלאכי ה`, שביקרו אצל אברהם, ממשיכים אל משימתם השנייה, והם יורדים אל סדום. לוט יושב בשער העיר, פוגש את האנשים, מכבד אותם בהשתחוות, ומפציר בהם ללון בביתו. הם נעתרים לו, ונכנסים הביתה, לקבל הכנסת אורחים מסורתית, שיש בה, בנוסף לאש"ל, גם התחייבות לשמור על שלומם. אנשי סדום, כולם, מנער ועד זקן (?) מתקהלים סביב הבית, ותובעים מלוט להוציא אליו את האורחים. מטרתם ברורה – הם מתכוונים לאנוס את האורחים. לוט מנסה להגן על בני חסותו, והוא מציע להם תחליף:

הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ. אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם, וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר, כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי!

מעשהו של לוט מבקש הסבר. האם ההתקהלות ההמונית של אנשי העיר סביב ביתו הטילה עליו מורא, והוא ניסה למצוא פתרון של הרע במיעוטו, כזה שלא ישבור את ההתחייבות המסורתית של המארח? או שמא, בנוסף לכך, כמו שפרשנים מוקדמים סברו, ראה לוט בהפקרת הבנות עניין פעוט לעומת ההכרח להגן על הגברים האורחים? הנה מה שכותב הרמב"ן:

מתוך שבחו של האיש הזה באנו לידי גנותו, שהיה טורח מאד על אכסניא שלו, להציל אותם מפני שבאו בצל קורתו; אבל שיפייס אנשי העיר בהפקר בנותיו - אין זה כי אם רוע לב, שלא היה עניין הזימה בנשים מרוחק בעיניו, ולא היה עושה לבנותיו חמס גדול כפי דעתו.

במילים אחרות, חטא הפקרת האורחים שבאו בצל קורתו נחשב בעיני לוט גדול הרבה יותר מהחטא של הפקרת בנותיו לאונס. לא נשפוט את לוט בפזיזות. התנ"ך מתאר לנו מצב נורא, שבו לא היתה לו, ללוט, אלא ברירה בין שתי אפשרויות בלתי מוסריות בעליל. עם זאת, נוכל ללמוד משתי האופציות האלה משהו: מנהג הכנסת האורחים, על כל מה שהוא מחייב את המארח, היה מנהג כמעט מקודש, על רקע חוסר הביטחון שליווה כל אדם שנדד בדרכים. ללא המחסה של ביתו-מבצרו, היה הנודד מופקר לאלימותם של אנשים שאינם מכירים אותו, ומי שלקח אליו הביתה את הנודד, קיבל עליו את ההגנה עליו. מעמד הנשים בימי קדם, כמו שאנחנו מכירים אותו, היה, באמת, נחות ממעמד הגברים, ובמובנים מסוימים הן היו בגדר רכוש האב, המועבר ברגע מאד מסוים לידי הבעל. החברה המקראית, שבה מי שאונס בתולה חויב, כ`עונש`, רק לשאתה לאישה, בלי שהנאנסת נשאלה לרצונה כלל, אכן הקלה ראש באונס נשים, ביחוד כאשר האב (או הבעל) נותן את הסכמתו לאונס. לא נצקצק בלשוננו, ונכיר בעובדה, שגם כיום מוכרים אבות, שהגיעו לפת לחם, את בנותיהן לעבדות.