למצער - בראשית יט | עופר בורין

מאת: עופר בורין ת.פרסום: 08/08/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 מהפכת סדום ועמורה לוותה באירוע שרבות חשבתי עליו – מדוע מתה אשת לוט? 

מה כבר חטאה ש"זכתה" לעונש כזה?
----------
בקריאה זהירה של הפרק, אני חושב שמצאתי תשובה.
אשת לוט כלל לא נענשה.
בוא נסתכל על הסיפור מנקודת מבטה של אשת לוט. נקרא לה לשם פשטות "לוטה".
לוטה ולוט גרו בפאתי העיר סדום. לא מקום הכי כיפי בעולם והשכנים ממש לא נחמדים.
לפתע, מגיעים שני אורחים לעיר. לוט, כיאה למארח מושלם, מזמין אותם לביתו ואפשר להניח שלוטה טרחה רבות באירוח שלהם (למרות שכתוב שאת כל הטרחה עשה לוט).
לא חולף פסוק אחד והשמועה על בואם של שני האורחים מתפשטת בעיר, וכל אנשי העיר מתגודדים סביב הבית של לוט ולוטה:
ד) טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל־הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן כָּל־הָעָם מִקָּצֶה׃

לו אני לוטה, הסיטואציה הזו כבר הייתה מלחיצה אותי מאוד. בטח הגיעו כל רשתות התקשורת והצלמים לתעד את ההפגנה.
לוט יוצא מהבית ומברר מה ההמון רוצה ומסתבר שהם רוצים ל"דעת" את האורחים.
ומה עושה לוט – מציע להם את שתי בנותיו שטרם עזבו את הבית כתחליף. 
אז אולי זה סוג של כבוד של הכנסת אורחים מהמעלה הראשונה, אבל ללוטה זה בוודאי לא הוסיף בריאות:
ח) הִנֵּה־נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה־נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל־תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי־עַל־כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי׃

אנשי העיר לא מתרשמים מלוט ומנסים לפרוץ אל תוך הבית של לוטה.
ואז, האורחים מכניסים את לוט בחזרה הבייתה, סוגרים את הדלת ומכים את ההמון בסנוורים (בטח היה להם מכשירים דומים למוחקי הזיכרון של "גברים בשחור").

הדרמה בשיאה, לחץ אטומי בבית, ואז האורחים מפילים "פצצה" – העיר הולכת להיחרב וצריך מהר לברוח. הם מציעים ללוט הצלה גם לקרובי משפחתו (היו לו בנות שכבר נישאו וחיו מחוץ לבית).
לוט מקיים התייעצות משפחתית תוך שהוא מנצל את ההלם שאחז בשאר תושבי המקום, אבל החתנים לא מאמינים שאכן עומד להתרחש האסון ומסרבים להתפנות.
לוטה מבינה שעליה להיפרד מבנותיה הנשואות. עוד מכה ניחתת על האישה האומללה הזו שביום אחד חורב עליה עולמה.
----------
נותרים לוט, לוטה, שתי בנותיהם ושני האורחים בבית.
האורחים מזהים שלוט מהסס, לוקחים אותו ואת לוטה והבנות בידיים ומוציאים אותם מהעיר.
האורחים, פונים ללוט ומנחים אותו כיצד לפעול:
יז) וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל־נַפְשֶׁךָ אַל־תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל־תַּעֲמֹד בְּכָל־הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן־תִּסָּפֶה׃ 

תימלט, אל תביט לאחור, אל תעמוד בדרך עד שתגיע להרים. אחרת – תמות.
הנחיות מאוד ברורות שכל מטרתן היא לחץ הזמנים. אלוהים עומד עם סטופר ולוקח זמנים. אסור להתעכב לרגע עד שמגיעים למקום מבטחים.
ולוטה שומעת ומבינה שאם כל זה קורה – בנותיה שנשארו בעיר תמותנה. בטוח שהיא כבר בבכי ובעצב רב.
אבל לוט מתחנן על נפשו ומבקש שהבריחה הנדרשת לא תהייה עד להר. ההר גבוה ורחוק והוא חושש שלא יוכל להספיק להימלט מהתופת ולכן מבקש לקבל הקלה – לברוח רק עד לעיר סמוכה שנקראת "מצער":
יח) וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם אַל־נָא אֲדֹנָי׃
יט) הִנֵּה־נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת־נַפְשִׁי וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן־תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי׃
כ) הִנֵּה־נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה הֲלֹא מִצְעָר הִוא וּתְחִי נַפְשִׁי׃ 

שם עיר המקלט אינו מקרי בעיני. "מצער" מזכיר מאוד את סיבת מותה לדעתי של לוטה. היא מתה מצער!
והאורחים מסכימים לבקשת ההקלה.
לוט, לוטה והבנות מגיעות ל"מצער" ואז מתאפס הסטופר האלוהי וגיהנום נופל על סדום ועמורה:
כג) הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל־הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה׃
כד) וַיהוָה הִמְטִיר עַל־סְדֹם וְעַל־עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְהוָה מִן־הַשָּׁמָיִם׃
כה) וַיַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל־הַכִּכָּר וְאֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה׃ 

זהו. הוחרבו סדום ועמורה בעוד לוט, לוטה והבנות ניצלו. 
לוטה בוודאי המומה. האוויר מלא ריחות גופרית, האוויר חם מהאש הנוראה. בנותיה שנותרו מאחור ואולי גם נכדיה נספו, ובצערה, בעודה יושבת ב"מצער" היא מסתכלת על החורבן ובוודאי מבקשת נפשה למות.
והיא מתה. מיד:
כו) וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח׃ 
חשוב לשים לב – היא הביטה לאחור לאחר שכבר הגיעו למקום מבטחים ולכן הטענה שהיא הפכה לנציב מלח בגלל שהפרה את ההנחיה של האורחים אינה עומדת במבחן הכתוב!
----------
כך, במצער, מתה לוטה מצער ולא מעונש אלוהי.
ולמה נציב מלח ולא התקף לב?
טוב זה ברור – כדי שיהיה לנו על מה לחשוב בשבת.
----------
יש בעברית מודרנית את המילה למצער.
השורש שלה הוא צ.ע.ר.
פירושה המקובל הוא: המעט שניתן היה לעשות.

המעט שלוטה יכלה לעשות, רגע לפני שמתה מצער, הוא להסתכל ממצער על חורבן חייה.