סולחה? ותשובתה של רחל המשוררת ליוסף - בראשית מה |עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה STOCKFRESH ת.פרסום: 13/09/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יוסף "נשבר" ומספר לאחיו שהוא יוסף אחיהם שהם חשבו אותו למת:
ג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי

נראה כאילו הוא סלח להם על כל מה שעשו לו ונותן הסבר שזה מעשה ידי אלוהים:
ה) וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלהִים לִפְנֵיכֶם:

אבל האם באמת סלח?
יוסף, כמו אביו וכמו סבו וכמו סבא רבה שלו, מתנשא מעל האחים שלו, ובתוך כל הבכי והסולחה, שולח אותם עם אוכל ורכוש ומבקש שיביאו את יעקב אליו. 
למישה הוא מציע להם לרדת מארץ כנען ולבוא לגור במצרים. גם פרעה בעצמו מבטיח להם את כל טוב ארץ מצרים.
הוא לא ילך אל יעקב, הוא לא יחזור לארץ כנען, כי גם ליעקב הוא לא סלח, וגם לבנימין הוא נותן יותר רכוש מלשאר האחים (מעשה אפליה מקובל במשפחה).
כב) לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְֹמָלת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְֹמָלת:

אם את יהודה ראינו בפרקים הקודמים מתרומם לרמה של מנהיג, הרי שיוסף לא מגיע לרמה הזו, ונשאר עם מטעני העבר מבלי יכולת להתקדם קדימה.
בפרק הזה, אחרי המאבק הגדול בין האחים לבין יוסף, כשברקע יעקב, מתברר שמבין כל האחים, הראוי להיות המנהיג הוא דווקא יהודה ולא יוסף. 
יוסף אמנם בעמדת כוח מבחינה חומרית, אך יהודה הרבה לפניו בדרך למנהיגות.

יוסף משתמש במילה "איורש" כדי לתאר מצב בו יישאר יעקב ללא רכוש ואוכל אם לא ירד למצרים ויקבל את הצעתו:
יא) וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם, כִּי-עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב: פֶּן-תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ, וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ.

לרחל המשוררת היה מה להשיב ליוסף. היא עושה זאת בשירה "כנרת":
שם הרי גולן, הושט היד וגע בם! 
בדממה בוטחת מצווים: עצור. 
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא 
וצינה נושבת מפסגת הצחור.

שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת 
סתור שיער הדקל כתינוק שובב, 
שגלש למטה ובמי כינרת 
ובמי כינרת משכשך רגליו.

מה ירבו פרחים בחורף על הכרך, 
דם הכלנית וכתם הכרכום. 
יש ימים פי שבעה אז ירוק הירק, 
פי שבעים תכולה התכלת במרום.

גם כי אוורש ואהלך שחוח, 
והיה הלב למשואות זרים - 
איך אוכל לבגוד בך, איך אוכל לשכוח 
איך אוכל לשכוח חסד נעורים?

שם הרי גולן, שם הרי גולן, שם...

בבית האחרון, אחרי תיאור נפלא של ארץ ישראל, אומרת רחל – גם אם אוורש (אשאר ללא כל), ואהלך שחוח (אהייה כפופה, עייפה, מרוטה), לא ארד מהארץ, לא אבגוד בה, לא אשכח לה חסד נעורים.

https://www.youtube.com/watch?v=_hR3Y21yc8Q