הקפיטליסט החזירי הראשון נפגש עם הקומוניזם - בראשית מ"ז | עופר בורין |

מאת: עופר בורין התמונה STOCKFRESH| ATHOS BONCOMPAGNI ת.פרסום: 16/09/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יוסף, הילד הקטן שהושלך לבאר ונאסף ע"י עוברי אורח למצרים, עולה לגדולה והופך למשנה לפרעה מלך מצרים.
בפרק הזה מתגלה יוסף כגאון כלכלי אשר מנצל את הגאונות הזו כדי להביא עם שלם להפוך לעבדים למלך, לפרעה.
העבדים, למרבה ההפתעה, אינם בני ישראל כפי שתמיד חשבתי. 
העבדים הם המצרים עצמם, שבשל הרעב הכבד (שבע השנים הרעות....) מוכנים ואף מציעים למכור את רכושם ואת אדמתם למלך. 
הם מוכנים ויוסף מסכים ועושה זאת.
תחילה יוסף לוקח את כספם של המצרים ובתמורה נותן להם אוכל (שאגב הוא אסף ושמר מהגידולים שלהם עצמם):
יד) וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר-הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה:

כשזה לא מספיק, יוסף לוקח את המקנה ובתמורה נותן לעם לחם:
יז) וַיָּבִיאוּ אֶת-מִקְנֵיהֶם אֶל-יוֹסֵף וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל-מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהוא

כשזה לא מספיק יוסף לוקח את האדמה ועבורה נותן לחם:
כ) וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת-כָּל-אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי-מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָֹדֵהוּ כִּי-חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה

ולבסוף הוא מכריז - קניתי אתכם! אתם של פרעה! והם מרוצים. ממש מודים ליוסף.
כג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת-אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא-לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת-הָאֲדָמָה:
כד) וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם:
כה) וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה:

זהו – השלטון, בתהליך מתוחכם ואכזרי הופך את האזרחים לעבדים.
----------
ובמקביל למהלך שעובר על המצרים, הרי שלבני ישראל לא קורה דבר. 
הם חיים להם בשלווה בארץ גושן כאורחים של פרעה (עפ"י בקשת יוסף), מקבלים מיוסף את כל כלכלתם ולמעשה מתבססים שם עד שיעקב חייב להשביע את יוסף שאת גופתו יקבור בארץ כנען - זו הדרך שיעקב מוצא להזכיר לשבט שהבית הוא לא במצרים אלא בארץ ישראל.
----------
בשבילי זה פרק קשה.

יוסף מתגלה כקפיטליסט חזירי שהשתמש בשיטה הקומוניסטית כדי לרכז את כל ההון (הכלכלי והאנושי) בידי השלטון. פרעה לבד לא העז לחשוב כה רחוק.

המצרים מתגלים כחסרי יכולת להילחם על חירותם. דוגמא להרבה עמים שנכנעים לרודנים לאורך כל ימי ההיסטוריה האנושית.

שבט ישראל מתגלה כנהנתן אוהב גולה - זו הנהנתנות שתביא בעתיד את המצרים לקום עלינו. זה גם האיתות לאלפי שנה קדימה לסכנת האנטישמיות האורבת ליהודים בגולה.
יא) וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת־אָבִיו וְאֶת־אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה׃
יב) וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת־אָבִיו וְאֶת־אֶחָיו וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף׃
----------
יש כאן אות אזהרה לכל חברה.
חובה לשמור על איזון נכון בין זכויות האדם הבסיסיות למזון, רכוש, חינוך וחופש למול מנגנוני המדינה ופקידיה, שלעתים פועלים באופן שמשכיח את הסיבה לקיומה של מדינה חופשית ודמוקרטית.

בנאום גטיסברג המפורסם, שנשא נשיא ארה"ב אברהם לינקולן, ב 19 לנובמבר 1863, תוך כדי מלחמת האזרחים, הדגיש לינקולן את מרכזיות האזרח והאדם בחזון האמריקאי:

Four score and seven years ago our fathers brought forth on this continent a new nation, conceived in liberty, and dedicated to the proposition that all men are created equal.

that we here highly resolve that these dead shall not have died in vain—that this nation, under God, shall have a new birth of freedom—and that government of the people, by the people, for the people, shall not perish from the earth.

המילים הראשונות בהקדמה ל"חוקת ארה"ב" שנכתבה ב 1776 מדגישות אף הן את מרכזיות האדם במדינה:
WE THE PEOPLE

ובמגילת העצמאות שלנו כתוב גם כן על מרכזיות האדם והחובה של המדינה לדאוג לרווחת כל תושביה באופן שיוויוני:
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;
----------
ואז הגיע חוק הלאום.