היכן ארץ גֹּשֶׁן? בראשית מ"ז | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 17/09/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וַיָּבֹא יוֹסֵף, וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה, וַיֹּאמֶר: אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן, וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו: מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה: רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ. וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה: לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ. אֶרֶץ מִצְרַיִם - לְפָנֶיךָ הִוא. בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ. יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, וְאִם יָדַעְתָּ, וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי.


מיקומה של ארץ גושן אינו מוסכם על החוקרים. על פי הפסקה הפותחת את הפרק אפשר אולי להתרשם כי חבל ארץ זה גובל בדרך מכנען למצרים, שכן אחי יוסף עצרו שם בדרכם, עם כניסתם לתחומי השלטון המצרי. חבל ארץ זה אמור להתאים למרעה צאן, והוא פורה, שכן פרעה מכנה אותו `מיטב הארץ`.

פסוק אחר, המופיע בהמשך, אינו תורם להבהרת הענין:

וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו, וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס, כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה.

`ארץ גושן` הוא, ככל הנראה, שם עברי. `ארץ רעמסס` הוא, לבטח, שם מצרי. האם מדובר בשני שמות לאותו חבל ארץ?

בסופו של הפרק הקודם אנו מקבלים מידע נוסף:

וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה, וְאָמַר: מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? וַאֲמַרְתֶּם: אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה, גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲבֹתֵינוּ, בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן.

המצרים תיעבו את רועי הצאן בשל הפולחן לכבש ולתיש, פולחן שהיה מקובל בחלקים גדולים של ארצם, בעוד שרועי הצאן שילבו את בשר הצאן כמרכיב דומיננטי בתזונה שלהם.

אם כן, לבני יעקב, שקיימו תרבות של רועי צאן, הוקצה חבל ארץ מעט מרוחק ממרכזי התרבות המצריים, שלא יווצרו חיכוכים בינם לבין המצרים. חבל ארץ זה צריך להיות פורה מספיק כדי לקיים צמחיית מרעה, ובמצרים המדברית זה דורש קיומן של מערכות השקיה מהנילוס, מיובליו או משלוחותיו.

החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי זיהויה של ארץ גושן. השם הנרדף, `ארץ רעמסס`, רומז לאפשרות שמדובר בחבל ארץ הקרוב לעיר רעמסס, כלומר אי שם בדלתה של הנילוס. אזור הדלתה קרוב למקורות המים של הנילוס ושל שלוחותיו, וגם קרוב מספיק לספר המדבר, המתאים למרעה. אפשרות אחרת, בה תומך מיעוטם של החוקרים, היא אפשרות מעניינת. כתשעים ק"מ ממערב לנילוס נמצא שקע פָאיוּם, בקעה גדולה מאד, המקבלת מים מהנילוס בתעלה עתיקה, שהמסורת המצרית קוראת לה `בחר יוסוף`, או תעלת יוסף. כן, אגדות עתיקות מייחסות את בניית תעלה זו ליוסף. שקע פאיום הוא מעין נוה מדבר פורה במיוחד, וריחוקו היחסי מעמק הנילוס מחזק את האפשרות הזאת, ששם התיישבו בני ישראל.

כך או כך, בני ישראל התיישבו בחבל ארץ פורה, שהתאים לעיסוקם כרועי צאן, ונראה כי למרות שהגיעו לשם כדי לעבור את שנות הרעב הגדול (יש האומרים כי לא מדובר בשבע שנים, כי אם בחמישים שנה, שמוטטו ממלכות ושינו את פניו של מזרח הים התיכון לבלי הכר), בזכות יוסף אחיהם הם זכו במקום כל כך טוב, שגם אחרי יציאת מצרים הם המשיכו להתגעגע אליו.