על מוצאו המסתורי של מנהיג - שמות ב' | מני גל

מאת: מני גל,התמונה The Finding of Moses, painting by Sir Lawrence Alma-Tadema, 1904 ת.פרסום: 24/09/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

סיפור לידתו וגידולו של משה מתחיל, לכאורה, בתוך המשפחה שלנו, בני ישראל, בקרב צאצאי לוי בן יעקב; אבל רק לכאורה. המקרא מספר, כי בשל הצו של פרעה להשליך אל היאור את כל הבנים הנולדים לעברים, מוסרת אותו אמו לחסדי שמים, והיא מניחה אותו בתיבה על מי היאור. הוא נמצא על ידי בת פרעה, ונלקח אל הארמון, שם הוא גדל בזהות שאולה של נסיך מצרי, עד שהוא מתוודע אל אחיו העברים, מקבל את השליחות הגורלית להנהיג את עם העבדים אל החופש, ויוצא לדרכו החדשה כמנהיג. הסיפור המרתק הזה מזכיר כמה סיפורים עתיקים אודות מנהיגי ממלכות, שמוצאם לא היה מקרב בית המלוכה, אלא מוצא זר. אגדת לידתו של משה, כמו גם אגדת מקום קבורתו הלא ידוע, נרקחה מאותם מרכיבים של סיפורי עמים אחרים, וקשה למצוא בה את הגרעין ההיסטורי האמין. נזכיר כאן כמה סיפורי לידת מנהיגים מימי קדם.

מסמך אשורי עתיק מהמאה ה-8 לפנה"ס מספר את תולדותיו של סרגון מלך אכד, בן המאות ה-23-24 לפנה"ס, וזו נוסח האגדה:

אנוכי סרגון, המלך החזק, מלך אכד. אמי כוהנת גדולה (ממעמד ה`נדיתום`, כוהנות שאסור להן להתעבר). את אבי לא ידעתי. אחי אבי ישבו בהרים (כלומר התכחשו לו, לסרגון). עירי - אוזרפני אשר לחוף נהר פרת תשכון. אמי הכהנת הגדולה חִבָּלְתָנִי (הרתה אותי באופן לא חוקי), בסתר ילדתני (דינה ודינו מות), שמתני בתיבת גומא, ותאטום את הפתח בזפת` השליכתני לנהר (ואני) שוקע ועולה. נשאני הנהר אל אקי שואב המים. אקי שואב המים, בהשקיעו את הדלי אשר לו, העלני. אקי שואב המים כבנו גידלני…

המוטיבים הדומים בסיפורי סרגון ומשה הם הלידה בתנאי סכנה ליילוד ולאמו, ההנחה בתיבת גומא על הנהר והמציאה על ידי מישהו אחר, המגדל את התינוק.

הרודוטוס היווני מספר סיפור דומה על לידתו של כורש, מייסד האימפריה הפרסית, בן המאה ה-6 לפנה"ס:

לאחר הקרב בין מדי ללוד כרתו שני הצדדים ברית שלום, ואסטיאגס מלך מדי נשא את אריאניס הנסיכה הלידית לאישה, ממנה נולדה לו בתו מנדנֵה. חלום לילה הזהיר את אסטיאגס שבנה של בתו עתיד להחליף אותו, ולפיכך השיא אותה לאיש פרסי נשוא-פנים בשם כנבוזי. אך אסטיאגס הוזהר על ידי חלום שני, ובעקבות כך הוא החזיר את בתו מנדנה חזרה לארצו, ומסר את התינוק שלה לאיש ימינו הרפגוס על מנת שייפטר מהילד. הילד נחשב אז למת כבר, אך בדרך מקרה הוא הוחלף בילד שאך זה נולד, וכורש גודל בידי רועה ואשתו בצפון מדי. בגיל 10 הביאה אותו התנהגותו חסרת הפחד לתשומת לבו של אסתיאגס, שזיהה אותו כנכדו שלו, ושלחו להוריו.

על-פי קטסיאס, רופא וסופר יווני, ששירת את בית המלכות הפרסי, כורש לא היה נכדו של אסטיאגס או בן משפחתו, אלא פרסי ממשפחה לא-מיוחסת. אם נכון הדבר, הרי שהסיפור שמספר הרודוטוס הוא גירסה, שנועדה לחזק את הלגיטימיות של כורש כשליט האימפריה הפרסית, על ידי ייחוסו בתי המלכות של מדי ושל לידיה כאחד.

אם נשוב ונבחן את סיפור משה, יתכן, כמו שטוענים כמה חוקרים, שמשה לא היה עברי במוצאו, אלא נסיך מצרי, וכי אותו חלק בסיפור, המתאר את לידתו לעמרם בן שבט לוי, נועד לאותה מטרה, של חיזוק הלגיטימיות של מנהיגות משה בקרב בני ישראל.

מרכיבים אחרים בסיפור משה נמצאים בסיפור מצרי עתיק, אודות שלישיית האחים האלים סת, איזיס ואוזיריס:

המיתוס המרכזי של איזיס הוא הסיפור אודות מותו ולידתו מחדש של אחיה אוסיריס. את הגירסה המפורטת ביותר של סיפור זה ניתן למצוא בכתבי פלוטרכוס היווני מן המאה הראשונה לפני הספירה.

על פי פלוטרכוס, האל סת החליט לרצוח את אחיו אוסיריס. הוא מדד את אוסיריס בשנתו, ובנה תיבת עץ יפהפייה המתאימה בדיוק למידותיו. לאחר מכן ערך נשף מפואר, והזמין את אוסיריס כאורח הכבוד. במהלך הנשף הכריז סת, כי מי שיתאים לתיבה היפה, יוכל לקבל אותה במתנה. כמה אורחים ניסו את מזלם, אך רק אוסיריס הצליח להיכנס בדיוק לתוך התיבה. מיד כשנשכב אוסיריס בתיבה, סגר סת את המכסה, והפך את התיבה לארון הקבורה של אחיו. הוא השליך את התיבה לנהר היאור, והיא נסחפה בזרם. כששמעה איזיס על מעללי סת, יצאה בחיפושים כדי להשיב את התיבה ולקבור את אוסיריס בצורה מכובדת. היא מצאה אותה לכודה בין ענפי עץ לחוף העיר ביבלוס (גבל בפניקיה, לבנון של ימינו), והחזירה אותה למצרים. אותו לילה יצא סת לצוד, וגילה, שארון הקבורה של אוסיריס שב למצרים. בזעמו, הוציא את אוסיריס המת מן התיבה, ביתר את גופו ל-14 גזרים, ופיזר אותם בכל רחבי הארץ. כשגילתה איזיס מה אירע, היא לקחה עמה את אחותה נפתיס, וביחד הן חיפשו בכל הארץ ומצאו 13 חלקים מגופתו של אוסיריס. החלק ה-14 (איבר זכרותו של אוסיריס) לא נמצא כיוון שנאכל על ידי דגים בנהר היאור. בקסמיה, איזיס בראה לאוסיריס איבר זכרות חדש, חיברה את כל חלקי הגופה, והשיבה את אחיה לחיים.

כמה מרכיבים בסיפור מזכירים את סיפורו של משה. הסיפור מתרחש במצרים, וקטע חשוב בו מתרחש על היאור. תיבת משה התינוק מתחלפת בסיפור המצרי בארון קבורה הצף על פני היאור. השלישיה סת, איזיס ואוזיריס מתחלפת בתנ"ך בשלישית האחים אהרון, מרים ומשה.

נזכיר עוד כי לא מעט היסטוריונים יווניים-מצריים ראו במשה כוהן או נסיך מצרי, שדרכו הרוחנית סתרה את מנהגי הפולחן המצריים, ועל כן עזב, ברח או גורש ממצרים עם קבוצת אנשים – עבדים, מצורעים, או זרים – וכבש בעזרתם את ארץ כנען.

אם כן, סיפור לידתו של משה, אפילו זה המתואר בתנ"ך, מתאים בהחלט לחידת מוצאו של האיש המיוחד הזה. השאלה אם היה מצרי במוצאו, או עברי, אינה מקבלת מענה חד משמעי. אפשר להניח שהסיפור המקראי הושפע, מצד אחד, מסיפורים דומים שכבר התגלגלו במרחב מזה מאות רבות בשנים, ומצד שני – מהצורך לגבש סיפור סביב דמותו של מנהיג ענק.