אחזק את ליבו? - שמות ד' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה canstockphoto ת.פרסום: 26/09/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אלוהים מורה למשה לחזור למצרים ולהוציא את עם ישראל ממצרים. משה מתווכח ומבקש כלים כדי לשכנע את העם שאכן אלוהים נגלה לו והוא שליח אלוהים.
אלוהים מספק למשה אותות כמו מטה שהופך לנחש ובחזרה למטה.
זה לא מספיק למשה.
אז אלוהים מספק לו יד שהופכת מצורעת וחוזרת להיות רגילה.
גם זה לא מספיק למשה.
אז אלוהים מבטיח שכשהוא יקח מים מהיאור הם יהפכו לדם על האדמה.

ואז משה טוען שהוא לא מסוגל לשכנע כי הוא מתקשה בדיבור:
י) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ: כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי.

אלוהים מאבד סבלנות. אני אלוהים ואני אדאג שהפה שלך ידבר כראוי:
יא) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי-יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר--הֲלֹא אָנֹכִי, יְהוָה
יב) וְעַתָּה, לֵךְ; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ, וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר.

אבל משה לא משתכנע ומבקש מאלוהים שישלח מישהו אחר:
יג) וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח.

אלוהים לא מוותר ומודיע למשה שהויכוח הסתיים. הוא גם מודיע למשה שאהרון אחיו יסייע לו במשימה.

זהו.

ניראה כאילו בחוסר חשק גדול יוצא משה למשימה.
אני חושב שמשה חשב שהוא באמת לא מתאים למשימה.
הוא הבין שמדובר כאן במשימה מאוד קשה עם הרבה מאוד משברים, והוא חשש שלא יצליח לבצע אותה ואולי אף יברח ממנה כפי שברח ממצרים לפני שנים רבות.

אלוהים קולט את החשש הזה ואז הוא מוסיף את המשפט הבא:
כא) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל-הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר-שַֹמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִֹיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת-לִבּוֹ וְלא יְשַׁלַּח אֶת-הָעָם

כלומר, אלוהים מכין את משה לכך שהמשימה לא תהייה קלה כי פרעה לא יסכים.

נחילים של דיו נשפכו על המשפט הזה של אלוהים.
איפה הבחירה החופשית? למה אלוהים חוסם את האפשרות שפרעה יסכים לשלוח את העברים לחופשי?
אני חושב שהפתרון הוא פשוט
אלוהים ידע שפרעה יהייה קשה. הוא יהייה קשה בגלל יהירותו ואמונתו שהוא עצמו סוג של אל.
במצב כזה, ייתכן ומשה אכן יישבר ולא ישלים את המשמה. לכן, אלוהים מצייר למשה מראש את מהלך העניינים הצפוי מראש.
וההסבר למשה הוא – אני אקשה את ליבו של פרעה.
יש בכך עוד העצמה של אלוהים.

הפרק מצביע שוב על חטא היוהרה. היוהרה של פרעה מול ההיסוסים של משה.
אפשר לראות מראש את תוצאות היוהרה.
טוב יעשו מנהיגי ישראל אם גם היום יזהרו מחטא היוהרה.

כפי שכתבתי כבר – פרעה מתנהג כאדם שאין לו אלוהים.
רצוי לכל אחד שיהייה לו אלוהים. לא אלוהים חצוני אלא אלוהים פנימי. אלוהים של צניעות.
בראייה כזו, קל יותר להבין את שרירות ליבו של פרעה ואת האמירה העתידית על משה שהיה עניו (צנוע) מכל אדם.
האיש שהיה הקרוב ביותר לאלוהים, היה גם הרחוק ביותר ממנו.