וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה - שמות ח' ט' | אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר, התמונה STOCKFRESH ת.פרסום: 02/10/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

"הכל צפוי והרשות נתונה", אמר רבי עקיבא ודבריו מופיעים בפרקי אבות. זה כלל גדול בתורה. הכל צפוי? יתכן. מי אנו ונדע? אבל, אומר ר` עקיבא, גם מי שמאמין שהכל צפוי, שהכל גזור מראש, חובה עליו לפעול על פי הנחה שהרשות נתונה, כלומר בידיו, בבחירותיו ובמעשיו, להשפיע על גורלו, לעצב את עתידו. זהו עקרון הבחירה החופשית, אחד מעקרונות היסוד של היהדות.

אין זו המצאה של חז"ל. כבר בתורה נאמר: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע ... הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים". החיים הם הטוב. המוות הוא הרע. הבחירה בטוב, כמוה כבחירה בחיים, כי הטוב הוא הנותן את הטעם לחיים. הבחירה בין טוב ורע, היא מהות האנושיות, הוא התגלמות צלם האלוהים שבאדם, היא מותר האדם מן הבהמה. הבחירה הזאת היא בחירה חופשית.

במסכת ברכות אומרים חז"ל ש"הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים". זו אמירה נועזת ביותר. הרי ההגדרה הבסיסית של האלוהות היא היותה ישות בלתי מוגבלת. לא בכדי, הפרדוכסים הלוגיים שנועדו להפריך את קיום האלוהים פרטו על היותו כל יכול, ללא כל מגבלות, שאם יש לו מגבלה אחת, אין הוא אלוהים (האם אלוהים יכול להמציא אבן כה כבדה, שאפילו הוא לא יוכל להרים אותה? וכד`). והנה, חז"ל עצמם מדירים את אלוהים ממקום אחד – הבחירה החופשית. אין לאלוהים בעלות על יראת השמים, הבחירה החופשית של האדם. אלוהים אינו יכול להחליף את האדם בהחלטותיו החופשיות.

זה היופי שביהדות.

ופתאום, בפרקים שלנו, בסיפור מכות מצרים, נאמר בפירוש שאלוהים חיזק את לב פרעה, כלומר אלוהים לא השאיר את הבחירה החופשית בידי פרעה, אלא שלל אותה מידיו. חמור יותר, הוא לא עשה זאת כדי לאלץ אותו לבחור בטוב, אלא כדי למנוע ממנו לבחור בטוב. הוא כפה עליו לבחור ברע, כדי להכות בו עוד ועוד. אולם אין הוא מכה אותו על בחירתו החופשית, אלא על הבחירה שנכפתה עליו בידי האלוהים עצמו. ולא רק אותו הוא מעניש, אלא את כל מצרים, בעונשים הכבדים ביותר, במכות האיומות ביותר, בשל חטאו של היחיד; חטא שנכפה עליו בידי המעניש בעצמו.

בעיניי, זאת כפירה בעיקר.