הרשות נתונה - שמות ח' | עופר בורין

מאת: עופר בורין; בתמונה הגדת סרייבו ת.פרסום: 02/10/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בפרשנותי לפרק ד` בספר שמות כתבתי שאמנם כתוב שאלוהים יכביד את לב פרעה, אבל למעשה אלוהים רק ידע שלב פרעה יהייה כבד (סרבן ועקשן) ולא תדרש לכך פעולה אלוהית.
אלוהים רק התריע בפני משה שסרבנותו של פרעה תהפוך את משימתו לקשה.

והינה, בפרק הזה, משה מביא את מכת הצפרדעים.
הוא מסכם עם פרעה שהוא יסיר את המכה ואז פרעה ייתן למשה ולעמו ללכת לזבוח לאלוהים שלהם.
משה מקיים את חלקו בעסקה, מסיר את מכת הצפרדעים, אך פרעה מפר את העסקה. שימו לב שלא כתוב שאלוהים הכביד את ליבו. כתוב לב פרעה היה כבד, כפי שאלוהים "דבר", כלומר, התריע בפני משה בפרק ד`:
יא)וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת-לִבּוֹ וְלא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה:

משה מביא את מכת הכינים.
כעת גם החרטומים אומרים לפרעה שמדובר באצבע אלוהים שחזקה מהם, אך פרעה אינו מוותר. 
שימו לב שגם כאן הניסוח המדויק הוא שלב פרעה התחזק (היה קשה וסרבן) מעצמו, כפי שצפה אלוהים והתריע בפני משה בפרק ד`:
טו)וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל-פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלהִים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלא-שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה:

משה מביא את מכת הערוב.
שוב חוזר הריטואל של ההסכם עם פרעה (כמו במכת הצפרדעים) ושוב פרעה מפר את ההסכם, ושוב אלוהים אינו מוזכר כמי שקשור לעקשנותו של פרעה.
כח)וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת-לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וְלא שִׁלַּח אֶת-הָעָם:

שמתי לב שהביטוי שהמספר משתמש בו כדי לתאר את עקשנותו של פרעה קשור ללב של פרעה ולא למוח שלו. לרגש ולא ולשכל. "ויכבד לב פרעה".
ייתכן וזה רק ביטוי, אך ייתכן ויש כאן משהו מעבר לכך.
ייתכן ואומרים לנו כאן - הלב, סמל של רחמים, אהבה, חמלה, יכול להיות גם סמל לעקשנות, אטימות, התעלמות מהמציאות, מקור לשיגעון גדלות.

פרעה, כפי שצפה אלוהים, חי בהרגשה שהוא אל. 
לכן ליבו היה עקשן ומוחו לא יכול היה להעביר לו את המציאות כפי שהיא.

אנשים - תשתמשו בלב וגם במוח. ברגש וגם בשכל. תהיו מאוזנים.

לסיכום – לפרעה הייתה זכות הבחירה. הוא לא השתמש בה כי הוא חי בקונספציה שהוא אל. שהוא מעל המציאות.