שלח את עמי!  שמות ט'  |מני גל

מאת: מני גל התמונה 123RF ת.פרסום: 03/10/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה: בֹּא אֶל פַּרְעֹה, וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו: כֹּה אָמַר יְהוָֹה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים: שַׁלַּח אֶת עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי!

זו אינה הפעם הראשונה בה מופיע הביטוי `שַׁלַּח אֶת עַמִּי`. ביטוי זה הפך למטבע לשון, ששובצה ביצירות ספרותיות ושיריות רבות, כמו במזמור הדת Let my people go. ומה שקורה לביטויים השגורים על לשוננו, הוא שאנו מפסיקים לנסות להבינם כפשוטם.

מה אומר אלוהים לפרעה, באמצעות משה ואהרון? נפרק את המשפט לגורמיו:

`שַׁלַּח` – היות שפרעה מבין מלכתחילה, שלא מדובר בבקשה לחמשוש של מסיבת טבע במדבר, אלא בדרישה לסיים את חוזה ההעסקה הכפוי, הרי ש`שלח` – משמעותו `שלח לחופשי`. עבור פרעה, שבחסות דורות קודמים של בית המלוכה שלו ישבו בני ישראל, שגשגו והתרבו, ואשר הצליח לגייסם לעבודות כפייה לטובת ממלכתו, אופציה זו של `שלח לחופשי` אינה קיימת. היכולים אנו לדמות בנפשנו תסריט שונה מזה המופיע בספר שמות, תסריט שבו מחליט פרעה לשלח את העם לחופשי?

`אֶת עַמִּי` – האל, אשר ציווה על אברהם לפתוח במהלך הנדודים, להתקשר עמו ועם הארץ המובטחת לעתיד, אותו אל, שבזכותו עלה יוסף לגדולה בארץ מצרים, והעלה את בני משפחתו אליה, כדי שיישבו בה לבטח, יתרבו ויהיו לעם, מכריז על בעלותו על העם הזה. האם מישהו סיפר לבני ישראל, כי אדון חדש עומד לקנות אותם לעצמו?

`וְיַעַבְדֻנִי` – עַם העבדים לפרעה עומד להפוך לעם העבדים לה`. כמו בני אנוש אחרים, גם בני ישראל – יש להם רצון עצמאי, והם עומדים להפר מדי פעם את הוראות אדונם, אבל הם עומדים לחטוף על כך, כמו שחוטפים עבדים סוררים. את ההתייחסות הדואלית לאותם קשרי שעבוד לאל שלנו אנו מכירים לכל אורך ההיסטוריה. מחד – `עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי`, כדברי ר` יהודה הלוי, ומאידך – הזרם החילוני ביהדות המודרנית, שאינו מכיר בה` כאדון. חשוב להבין את הצהרתו זו של האל, המנוגדת לחלוטין מהאתוס של שחרור העבדים, אתוס שדבק בסיפור יציאת מצרים לדורות רבים בעתיד.

אותו פסוק מספר ויקרא, האומר `וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם` מתאר את הקשר בין האל לעמו כאילו הוא קשר הדדי, מתוך בחירה חופשית. מאידך מכירים אנו תיאורים שונים מאד של אותה ברית בין העם לאלוהיו: `ויתיצבו בתחתית ההר` – אמר ר` אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית; אמר להם: אם אתם מקבלים התורה, מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם! (שבת).

במעמד זה של משה ואהרון מול פרעה מצהיר ה`, שהעם הזה הוא שלו. המהלכים הבאים כבר לא יפתיעו אותנו. האל יוציא את בני ישראל ממצרים ביד חזקה, בלי לשאול אותם לדעתם. הוא לא יבנה על תובנה דתית, חברתית או פוליטית אצל עבדים מיואשים ומזי רעב. הוא ייקח אותם אל המדבר, ושם – אם ירצו או לא ירצו – יקבלו עליהם את עולו של האדון החדש.