ניסן או תשרי?  שמות י"ב |  מני גל

מאת: מני גל התמונה פיקסהביי ת.פרסום: 08/10/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

השנה של הלוח העברי מתחילה בתשרי. כבר התרגלנו לראות בסימני הסתיו, כמו גם במקבץ החגים הגדול של חודש תשרי, את תחילתו של מחזור שנה חדש. אחרי החגים תחל הזריעה של מיני הדגן, נתפלל לגשמים, ונקווה לטוב. יום הכיפורים יבריק ויצחצח את נשמותינו, כדי שנוכל לפתוח דף חדש, וחג הסוכות יציין את גמר איסוף יבולי השנה שחלפה. אם כן, מהי משמעותה של ההכרזה של חודש ניסן דוקא כראש וראשון לחודשי השנה?

חודשי ניסן ותשרי נמצאים במחזור שנת השמש בנקודות השוויון של היום והלילה, וביניהם מתחלקת השנה לשני חצאים.

כדי להרבות בלבול, אנו מוצאים בדברי חז"ל, במשנה הראשונה של מסכת ראש השנה, רשימה של ארבעה ראשי שנה:

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי . בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.

מסתבר שאפשר לחיות במקביל על פי יותר מלוח שנה אחד, והרְאָיָה היא לוח השנה העברי של ימינו, המתקיים ביחד עם לוח השנה האזרחי. אמנם אין אנו חוגגים את הראשון בינואר, אבל גם עבורנו זו התחלה של ספירה מחודשת, שיש לה משמעות. לדוגמה – זו תחילתה של שנת הכספים.

לא נעסוק בכל הפרטים של הדיון הזה, וננסה לענות על שאלה פשוטה: האם אחד בתשרי הוא מועד, שנקבע הרבה יותר מאוחר, והאם הוא החליף בנקודת זמן כלשהי את האחד בניסן?

לשני המועדים האלה ישנם, ככל הנראה, מקורות קדומים בתרבויות אליליות שקדמו לתרבות העברית, אולי ממסופוטמיה. יש הרואים באחד בניסן מועד בעל משמעות לתרבות רועי הצאן, ואילו האחד בתשרי מתחיל את השנה החקלאית של עובדי האדמה. מנהג התקיעה בשופר, מקורו, ככל הנראה, בטקסי שנה חדשה מסופוטמיים קדומים, שבהם היו חוזרים וממליכים את המלך בחסדי האל, ומלווים את הטקס הזה בתקיעת שופר. שרידים להשפעה בבלית נמצא גם בשמות החודשים העבריים.

בתורה אין האחד בתשרי מכונה `ראש השנה`, כי אם "יום תרועה" או "זיכרון תרועה". מאידך, אותה משנה ממסכת ראש השנה מעידה שמנהג מניין השנים, החל את השנה כבר בימי התנאים בחודש תשרי, ולא בניסן. האחד בניסן נשאר, עבור חז"ל, ראש השנה למלכים (אולי למטרות מנהליות?) ולרְגָלִים (רשימת שלושה הרגלים פותחת בפסח דוקא, ומסיימת בסוכות, ולא להפך).

נוסיף עוד, כי הרצון שלנו לא לוותר על שני ראשי השנה, האחד בניסן והאחד בתשרי, בא לידי ביטוי בהנמקה ה`היסטורית` לחשיבותם של שני מועדים אלה: חודש ניסן הוא החודש בו יצאו בני ישראל מעבדות והפכו לעם. חודש תשרי הוא החודש בו נברא העולם.