חטא הגרגרנות ובצע הכסף - ויקרא ג' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 20/11/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

קורבן זבח.

הפרק מחולק ל 3 חלקים החוזרים כמעט במדויק זה אחר זה.
5 פסוקים על זבח בקר.
6 פסוקים על זבח צאן.
5 פסוקים על זבח עזים.
אין כאן ניסיון לחסוך.
למרות החזרה הכמעט מדויקת לכל סוג זבח, כל אחד מהם מקבל את ה"כבוד" המגיע לו.

כשאני קורא את כל הפרקים האלה של הזבח, הקורבן, העולה וכו` – אני מרגיש שהתורה לא ממש אוהבת את כל החגיגה הזו. התיאורים המפורטים מעלים בי הרבה שאט נפש ואני בטוח שכך מרגיש כל אדם שפוי שאינו נהנה ממרחץ הדמים והאיברים הפנימיים המתגלה לעינינו בפרקים האלה.
בפרק הזה – 2 נקודות שצדו את עיני. 
העניין הראשון הוא "וסמך את ידו".
בכל מקרה של זבח, בקר, צאן או עז, יש חזרה בנושא הזה:
ב) וְסָמַךְ יָדוֹ עַל-רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
ח) וְסָמַךְ אֶת-יָדוֹ, עַל-רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ, וְשָׁחַט אֹתוֹ, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד; וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת-דָּמוֹ, עַל-הַמִּזְבֵּחַ--סָבִיב.
יג) וְסָמַךְ אֶת-יָדוֹ, עַל-רֹאשׁוֹ, וְשָׁחַט אֹתוֹ, לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד; וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת-דָּמוֹ, עַל-הַמִּזְבֵּחַ--סָבִיב.
אם כבר האדם רוצה לזבוח, כלומר לשחוט בעל חיים ולאכול אותו, הוא צריך לעשות את זה בעצמו. לא רק זאת, הוא צריך לשים את ידו על ראש הקורבן, ממש להרגיש אותו, ורק אז לשחוט. כמה אנשים היו הופכים לצמחוניים אם המצווה הזו הייתה מקוימת כלשונה? להערכתי רבים מאוד ובוודאי אני.

והעניין השני, הוא הפסוק האחרון בפרק המסכם את שלושת סוגי הזבחים:
יז) חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם כָּל-חֵלֶב וְכָל-דָּם לא תֹאכֵלוּ:

גם אם כבר שחטת ואתה מתיישב לאכול את הבשר, את הדם והחלב אסור לאכול. יש המפרשים את הדם כנפש, ומאחר והנפש היא אינה שלך אלא רק הבשר של החיה הוא שלך אז אסור לאכול את הנפש.
אני לא חושב שהדם הוא הנפש ולדעתי האיסור הזה בא להגיד לנו שגם כאשר היצרים הפרימיטיביים של העלאת זבח קורבן של חיה ואכילת בשרה עולים בנו, יש לשמור על צלם אנוש. הדם והחלב מסמלים את המצב שבו האכילה הופכת לזלילה, לסביאה, לנהנתנות מיותרת, לגרגרנות. הדם ניגר מהפה ונוזל על הסנטר והחלב נדבק לאצבעות ונוטף על הבגדים – כל זה אסור שיקרה. 
לסיכום – אין איסור אכילת בשר אבל יש ניסיון להמעיט ככל שניתן בכמויות ובפרימיטיביות של העניין.
אין ספק שיש כאן הרבה מאוד רלוונטיות למה שקורה בימינו עם תעשיית הבשר המתועשת העולמית ועם תעשיית הכשרות המסואבת שמכשירה בתי מטבחיים לרוב תמורת בצע כסף.