כִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ - ויקרא ד' | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY meineresterampe ת.פרסום: 21/11/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק ד` עוסק בקרבן חטאת, קרבן המכפר על חוטא או על נטמא בשגגה, שנודע לו מאוחר יותר על חטאו.

בהנחה שמערכת חוקים נועדה לשפר את התנהגותנו המוסרית כחברה, הבה נחשוב מה באמת רצוי שנעשה מרגע שנודע לנו כי חטאנו.

א. אם גילינו כי גרמנו נזק למישהו, רצוי כי נפצה את הניזוק על הנזק שגרמנו לו.

ב. רצוי גם כי נבקש את סליחתו, או לפחות נביע את צערנו על שגרמנו לו נזק. נסביר כי הנזק היה בשגגה.

ג. נביא בחשבון גם חוקי עונשין הקיימים בחברה בה אנו חיים, אשר עלולים לחול עלינו במידה שגורמי אכיפת החוק ייודעו אודות העבירה שלנו.

מה מכל זה מופיע בפרק שלנו? לא דבר ולא חצי דבר; אבל יש לה, לתורה, מה לומר בענייני נזיקין, בעיקר בפרשות משפטים (שמות) ואמור (ויקרא).

אפשר להניח, אם כן, שפרקנו מתייחס לסוג אחר של עבירות, אולי מן התחום הפולחני. כאן אנו נוגעים בשאלה אחרת: מה המעשה הראוי לאדם מאמין, הרגיל במצוות פולחן, ואשר נכשל במקרה מסוים, וחטא במצווה מעין זו? מה יעשה כדי לכפר על המשגה שלו, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו ועם האל?

זה, ככל הנראה, מה שמציע הפרק שלנו: הקרבת קרבן חטאת. קרבן זה `מסדר את העניינים` במחיר נמוך יחסית. בתיווך הכוהן, הוא המקצוען בעניינים כאלה, נבחר סוג הקרבן המתאים, ומבוצע הנוהל המתאים, נוהל המסתיים במילים: וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ.

מי שאינו מתלהב כלל מפולחן הקרבת הקרבנות, בוודאי לא ימצא טעם בנוהל קרבן החטאת, המכפר על חטאים שנעשו בשוגג, כמו הבאת קרבן פגום, כמו פעולה הנחשבת עבודה זרה, או כמו אכילת בשר לא כשר, או כמו עבירה על חוקי הטומאה והטהרה. אין בהבאת קרבן חטאת משהו המבטא חרטה או חשבון נפש, הבנת המעשה השגוי או כפרה אחרת בלבוש של מעשה מוסרי. אפשר להקצין את הביקורת על קרבן החטאת על ידי עריכת השוואה בין שני חוטאים, האחד דלפון והאחר עשיר כקורח. קרבן החטאת ששניהם חייבים להביא יהיה שווה, ולשניהם ייסלח באופן אוטומטי.

מאידך, אם האלטרנטיבה היא לעבור לסדר היום על העבירה, כי נעשתה בשגגה, הרי שהבאת קרבן מבטאת בכל זאת משהו – הכרה בחטא שנעשה, ונכונות לעשות מאמץ כלשהו, שיזכיר לנו בפעם הבאה שנעמוד בפני האפשרות שנחטא שוב, ואולי נצליח הפעם להימנע מזה.