וְנִסְלַח לוֹ -  ויקרא ה'  |מני גל

מאת: מני גל התמונה פיקסהביי, עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 22/11/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָֹה, וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ, אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר, עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה, וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל, אוֹ אֶת הָעשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק, אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ, אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא, אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר, וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו, לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ, וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַיהוָֹה - אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן, בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָֹה, וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ.

אנו עוסקים בעבירות שאינן שייכות לתחום עבירות הנזיקין בלבד. אלו עבירות, שבנוסף לנזק שגרמנו לזולת, הוספנו חטא על פשע, ושיקרנו, ואפילו נשבענו לשקר, כדי שלא ניענש על הנזק שגרמנו. הנה כמה דוגמאות:

כִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן - סירבנו להחזיר פיקדון שהפקיד הזולת בידינו, וכדי להתחמק מהחזרת הפיקדון, שיקרנו לו (`גנבו לי את זה`, `מתי נתת לי? לא זוכר את זה... אולי אתה טועה?`).

עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ – רימינו את הזולת (פיתינו אותו להשקיע בעסק כושל שלנו..., קנינו ממנו במחיר מגוחך ומכרנו ברווח גדול)

מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ - פשוטו כמשמעו. מצאנו אבדה, וכשבא בעליה לקבלה, אמרנו לו שהיא היתה שלנו מאז ומתמיד.

היות שבנוסף לנזק שגרמנו לזולת, פגענו באמון שלו בנו, וחטאנו גם לאלוהים – התשלום הוא בהתאם:

וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ - נשלם את ערך הנזק שנגרם לזולת.

וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו - נוסיף עוד חמישית מערך הנזק, כפיצוי על הפגיעה הנוספת – בכבוד, באמון, בחברות, בנזק המשני שנגרם בשל הזמן שהחפץ האבוד או המושחת לא היה ברשות בעליו.

וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַיהוָֹה - ובנוסף לכך נביא קרבן אשם, על החטא שחטאנו לאלוהים.

גם אם אין אנו שומרי מצוות, יש בתיאור המפורט הזה משהו ללמד אותנו, והוא כי לחטא שאנו חוטאים יש השלכות נוספות, שלא תמיד אנו חושבים עליהן. נתן דוגמה קיצונית למורכבות החטא: לקחנו משהו השייך לשכננו, ללא רשותו וללא ידיעתו. משמצא השכן את החפץ ברשותנו, בא לתבוע אותו ולהוכיח אותנו על המעשה. אנו נשבעים לו בנוכחות תושבי השכונה, כי חפץ זה קיבלנו בירושה עוד לפני שנים רבות, ורק לאחר שמצליח השכן להוכיח, על פי סימנים, כי החפץ הזה הוא שלו – אנו אומרים לו: טוב, קח אותו... הוויתור על החפץ אינו מספיק במקרה זה. פגענו בשכן כמה פגיעות: הוא נאלץ לחפש את החפץ שלו, ואף סבל מכך שלא יכול היה להשתמש בו עד שמצאו אצלנו; הוא נקלע למבוכה כשנאלץ להאשים אותנו בגניבה; הוא איבד את האמון בשכנים שלו; ועוד - השבועה שנשבענו לו בנוכחות תושבי השכונה העמידה אותו כשקרן בעיניהם.

עלינו להתייחס עוד לעניין אחד, המוזכר בסוף הפרק: לאחר הבאת קרבן האשם, מכפר עליו הכוהן ומביא לסיום הבעייה: `וְנִסְלַח לוֹ`. ומה אם השכן אינו סולח?