פרוכת, כפרה וכפורת - ויקרא ד' | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 22/11/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעוֹ מִן הַדָּם; וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה אֵת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת. וּמִן הַדָּם יִתֵּן עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל הַדָּם יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ; וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה. וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת, כֵּן יַעֲשֶׂה לּוֹ; וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם. 

----------------------------------------- 
בבואנו אל הקודש, כדאי שנשים לב קודם לעושר הסמנטי הרב הגלום בשורש כ.פ.ר, וננסה לעמוד על היחסים בין המילים השונות של השורש.

1. כך מתארת המשנה את כניסתו של הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים "הוציאו לו את הכף ואת המחתה; חפן מלוא חופניו, ונתן לתוך הכף - הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו, וכך הייתה מידתה. נטל את המחתה בימינו, ואת הכף בשמאלו. מהלך בהיכל, עד שהוא מגיע לבין שתי הפרוכות המבדילות בין הקודש ובין קודש הקודשים, וביניהן אמה; רבי יוסי אומר, לא היה שם אלא פרוכת אחת, שנאמר "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים" (שמות כו, לג). הראשונה פרופה מן הדרום, והפנימית מן הצפון. מהלך ביניהן, עד שהוא מגיע לצפון. הגיע לצפון, והפך פניו לדרום; מהלך לשמאלו עם הפרוכת, עד שהוא מגיע לארון". (יומא ה, א)

2. וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל. (ויקרא טז, יז)
`וכל אדם לא יהיה באהל מועד`, אלו מלאכי השרת ודמות פניהם פני אדם שהיו חולקים לו כבוד ובורחים מלפניו, וכבודי היה מלא הבית ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה`, ובזמן שהוא נכנס הייתי חולק לו כבוד ומסלק את כבודי מבין שני הכרובים. (פסיקתא רבתי פיסקא מז)

3. וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות כה) 

מהתיאור בספר שמות ניתן להבין כי מטרתו של הכפורת - לשמש מקום ממנו ידבר ה` אל משה רבנו. רש"י מפרש כי רוחבה של הכפורת ואורכה - "אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה" - כאורכו וכרוחבו של הארון. כמו כן מציין רש"י כי "אף על פי שלא נתן שיעור לעוביה - פירשו רבותינו, שהיה עוביה טפח".

על הכפורת היו שתי דמויות שנקראו כרובים. קשה לדעת מה הייתה צורתם המדויקת של הכרובים, אך בפסוק כתוב במפורש שהיו להם כנפיים, וחז"ל אומרים (מובא גם ברש"י) שהיו להם פנים כפני תינוק. וכך הם מסבירים את המילה כרוב- כ-רביא, רביא בארמית פירושו תינוק.
הכרובים והכפורת נעשו "מקשה אחת", כלומר, הזהב ממנו היו עשויים נוצק כיחידה אחת ולא כיחידות נפרדות.

4. מרתק לגלות שכל תהליך הכפרה נמצא לכוד בין בין פרוכת לכפורת. הפרוכת מבדילה בין הקודש לקודש הקודשים, הכהן הגדול עובר את הפרוכת כדי לכפר על העם וקולו של הקב"ה יכפר כבר דרך הכפורת. והשורש "כ.פ.ר" כבר יכפר על הקול...

אך יפה מכל השירים

הפרוכת הלבנה

שרקום עליה בחוט לבן: 

לך דומיה תהילה. 

(זלדה)