וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ - ויקרא ז'  |מני גל

מאת: מני גל התמונה 123RF ת.פרסום: 25/11/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

כחלק מרשימת העונשים והסנקציות שיש להשית על חוטאים מופיע הביטוי הזה מספר פעמים בפרק – על אכילה מִזֶּבַח השלמים כשהאוכל במצב של טומאה, על אכילת חֵלֶב מהבהמה אשר הובאה כקרבן, ועל אכילת דם. אם נעבור על התורה כולה, נמצא שלושים ושש עבירות עליהן יושת על החוטא עונש כָּרֵת.

מהם החטאים עליהם נענש החוטא בעונש כרת? בין החטאים ישנן עבירות חמורות שנעשו במזיד, אך לא כל העבירות נופלות בקטגוריה זאת. נזכיר כמה מן העבירות שדינן כרת: גילוי עריות ועבודה זרה (מעניין – רצח אינו נזכר כאן), שתי מצוות `עשה` (פסח ומילה), שמי שאינו מקיימן – דינו כרת, ועבירות שונות הקשורות בקרבנות ובמקדש.

מהו אותו עונש כרת? על כך נחלקים הפרשנים. הפירוש המקובל ביותר הוא מוות מידי שמים, כאשר חלק מהפרשנים רואים במוות בגיל צעיר אחד מביטויי הכרת. פרשנים אחרים סבורים כי הביטוי `וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ` – משמעותו נידוי החוטא מהקהילה.

חשוב לציין כי אין אנו מוצאים בין הפרשנים דעה, הסבורה, כי על החברה להמית חוטא שדינו כרת. נחזור ונציין עובדה זו, שכן באווירה של הסתה המבוססת על הדת עלול מישהו לקחת את החוק בידיים, או להסית לכך, ולגרום לרצח של בן אנוש.

הכרנו היטב את הקלות הבלתי נסבלת, שבה קבעו רבנים דין רודף על אישיות פוליטית. דין רודף שונה מעונש כרת, בזה שהוא מתיר לאדם, או אף מטיל עליו, להרוג אדם אחר, הַמְּסַכֵּן בהתנהגותו מישהו סכנת נפשות. השימוש המעוות שעשו רבנים בדין רודף צריך ללמדנו לקח ולעשותנו זהירים וחשדניים גם כלפי מי שאומר שדינו של מישהו אחר הוא כרת.