מנהיגות תחת לחץ אלוהי - ויקרא ט' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 28/11/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


בפרק הזה אהרון הכהן, לאחר שהמתין עם בניו במשך שבעה ימים בפתח אוהל מועד, מבצע את עבודת הקורבנות בעצמו, תוך שהוא ממלא באופן קפדני על ההוראות של משה. 
משה מבטיח בתחילת התהליך שבסופו, אם יבצע אהרון בדיוק את ההוראות, כבוד אלוהים יראה לעם כולו:
ו) וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָֹה תַּעֲשֹוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהוָֹה:

אהרון מבצע במשך כל הפרק את המלאכה ושוחט ומקריב מספר חיות. ואז, בסוף, אהרון פונה אל העם, מושיט את ידיו ומברך את העם, וכולם מצפים להופעת כבוד אלוהים, אבל, שום דבר לא קורה!! 
כב) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת-יָדָיו אֶל-הָעָם וַיְבָרֲכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים:

מדוע?
אהרון סטה מההנחיות, זה מה שקרה.
ברגע שסיים את מלאכת הקרבת הקורבנות, פונה אהרון אל העם ומושיט את ידיו ומברך את העם. זה לא היה בפרוטוקול! אהרון תפס כאן יוזמה שלא התבקש ולכן לא קורה דבר.
אהרון לא ידע את הכלל הראשון בעסקים – "סופרים את הכסף במדרגות!!" במקום לחכות ש"כבוד אלוהים" יופיע, הוא מאיץ באלוהים. אהרון כנראה קצת התבלבל ולקח לעצמו קרדיט שלא מגיע לו.

כשלא קורה דבר הוא נשבר: "וירד מעשות החטאת והעולה" – לי זה מובן מאוד. אהרון למעשה מוותר על הכבוד להיות זה שעוסק בעבודת הקודש. הוא "יורד מהעניין".

ומשה, כמו מנהיג ומנטור ברמה הגבוהה ביותר, לוקח את אהרון, נותן לו יד, ועוזר לו להשתקם.
אז מגיע כבוד האלוהים:
כג) וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת-הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָֹה אֶל-כָּל-הָעָם:
כד) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם:

אז מה למדנו כאן:
1. עבודה מקצועית דורשת ביצוע ללא דופי.
2. את העבודה לא מסיימים לפני שמסיימים באמת.
3. אם נופלים – אפשר להתרומם. זה מאוד תלוי במנהיג. במקרה הזה, משה מתגלה כמנהיג ראוי – גם מדריך, גם משחרר וגם יודע לסייע כשצריך