מיהו, לעזאזל, עזז-אל?  ויקרא ט"ז | מני גל

מאת: מני גל התמונה פיקסהביי ת.פרסום: 09/12/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

העזאזל, כציון מקום במדבר יהודה, מקום אליו נשלח השעיר ביש המזל, ועמו כל חטאי בני ישראל, הוא, ככל הנראה, ניסיון כיסוי או הסתרה של שרידי פולחן קדום, או של מיתוס קדום, שהתורה מנסה, ללא הצלחה מלאה, להעלים.

ספר חנוך, אחד מהחשובים בספרים היהודיים ה`חיצוניים`, שנכתב בתקופת מרד החשמונאים, מרחיב מעט את הקטע התמוה על בני האלוהים שחשקו בבנות האדם, והולידו מהן את הנפילים הגיבורים מאנשי השם (בראשית ו`).

משערים שאחת הסיבות לדחייתו של ספר זה ע"י היהדות הינו השימוש הרב שעשו בו הנוצרים להוכחת טענתם בדבר עלייתו הדומה של ישו השמיימה, מה גם שהם נוהגים לראות בחנוך את מקדימו, כמגלם הרוח המשיחית שמקורה הינו האדם הראשון (לפי פירושי מיסטיקנים נוצריים בעיקר). לא בכדי עורר ספר חנוך התנגדות בקרב חותמי המקרא, אך השפעתו על אותם יהודים, שחיפשו את תורות הסוד והמסתורין, היתה משמעותית.

בחלק הראשון של ספר חנוך מסופר על אשר הראוהו והשמיעוהו המלאכים בדבר חטא אותם בני האלוהים, אשר הזדווגו עם בנות האדם:

"ויהי כי רבו בני האדם בימים ההם, ובנות יפות ונאות ילדו להם. ויראו אותן המלאכים בני השמים, ויחמדו אותן, וידבר איש אל רעהו: לכה נבחרה לנו נשים מבנות האדם, ונולידה לנו בנים. ויאמר אליהם שמחזי והוא נשיאם: יראתי פן תמאנו לעשות את הדבר הזה, והייתי אני לבדי נושא העוון הגדול. ויענהו כולם ויאמרו: הישבע נישבע כולנו, והתקשרנו בחרם בינותינו לבלתי סור מן העצה הזאת, ובה נעשה את המעשה הזה. אז נשבעו כולם יחד, ויתקשרו ביניהם בחרם. ויהיו כולם מאתיים מלאך, וירדו בימי יֶרֶד על ראש הר חרמון, ויקראו להר חרמון, כי בו נשבעו והחרימו ביניהם... ויקחו להם, הם וכל האחרים עימהם, נשים, ויבחרו להם איש אישה אחת, ויחלו לבוא אליהן, וידבקו בהן, וילמדון קסמים וכשפים, וַיּוֹרוּן לכרות שרשים וצמחים. והן הרו, ותלדנה גיבורים גדולים, שלושת אלפי אמה גובהם... ועזזאל לימד את בני האדם לעשות חרבות ומאכלות ומגינים ושריונות, ויודיעם את מחצבות האדמה ומלאכת מחצבתן, וצמידים ועדיים ומעשה הפוך, וּלְיַפּוֹת את גבות העינים וכל האבנים היקרות וכל צבעי רקמתיים. ותהי רשעה רבה, ויעשו זימה, ויתעו וישחיתו בכל דרכיהם. שמחזי לימד כשפים וכרות שורשים, ארמרס התר כשפים, ברקיאל חזות בכוכבים, כוכביאל מערכת הכוכבים ותמיאל ראות בכוכבים וסהריאל תקופת הירח. ויהי כאשר גוועו בני האדם ויזעקו ותעל שעוותם השמימה". (ספר חנוך א` פרק ח`)

אם כן, עזזאל של ספר חנוך הוא מלאך, אחד ממאתיים מלאכים, שגבר חשקם על בנות האדם, ולא רק שהולידו מהן בנים, אלא גם לימדו את בני האדם ידע קוסמי מגוון, הכולל גם מעשי כשפים. על פי ספר חנוך זה היה ידע שלילי, שהשחית את בני האדם.

נשים לב, שאצל חנוך האות א` בשם עזזאל מצויה אחרי שתי האותיות ז`, וכך נוצר שם, המזכיר שמות רבים אחרים של מלאכים, או אם מדובר במלאכי חבלה, הרי שאלה שמות של שדים: עזז-אל, תמי-אל, ברקי-אל וכו`, כמו מלאכים יותר לגיטימיים – מיכאל, רפאל וגבריאל.

עוד ספר חיצוני, בשם `חזון אחרית הימים של אברהם` מתאר את עזזאל כיצור בעל 7 ראשים, 14 פרצופים, רגלי וידי אדם ועל גבו שש כנפיים מימין ושש כנפיים משמאל. (פרק כ"ג ז`). מי אמר שלאבותינו הקדומים לא היה דמיון עשיר?

האם הזזת האות א` בשם עזזאל נועדה להסתיר את מקורו של השם? האם ספר ויקרא מציג בפנינו, למעשה, טקס פולחני, המכיר בקיומם של כוחות שמימיים של רוע, ואל אחד מהם נשלח השעיר השני? נשאיר את השאלה פתוחה.