ואהבת לרעך כמוך - ויקרא י"ט | עופר בורין

מאת: עופר בוריו התמונה PIXABUY ת.פרסום: 12/12/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אחרי כל פרקי הטומאה מגיע פרק מרתק. 
פרק עם מתכון לעם ישראל כיצד להיות עם קדוש.
המרכיבים של המתכון:
- קודם כל לכבד את ההורים וביחד עם זה לשמור את ימי השבתון
- לא לפנות לאלילים ולא לעשות אלוהים מפסלים
- הקרבת קורבנות – לדקדק בכללים שנמסרו בפרקים הקודמים
- להשאיר מפרי עמלך (מהקציר ומהכרם כסמלים לכול מה שאתה מייצר או מרוויח) לעני ולגר: לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָֹה אֱלהֵיכֶם
- לא לגנוב, לא לרמות, לא לשקר (כולם ביחד, בפסוק אחד)
- לא להישבע שבועות שקר ("נשבע באלוהים" – אסור!!)
- לא לעשוק, לא לגזול, לא להלין שכר
- לא לקלל אנשים חרשים ולא לשים מכשול בפני אנשים עיוורים
- לא לעשות עוול במשפט. להקפיד שכולם יהיו שווים בפני החוק!
- לא ללכת רכיל ולא "ל"עמוד על דם רעיך", כלומר לעזור למי שנראה כמועד
- לא לשנוא, לברר עם החבר את הבעיות ביניכם ולא לשמור טינה
- לא להתנקם
- "ואהבת לרעך כמוך"
- לא לייצר יצירי כלאיים בין חיות ובין צמחים
- עץ שנותן פרי – רק בשנה החמישית תיקח את הפרי לעצמך. שלוש שנים ראשונות הפרי יישאר על האדמה, שנה רביעית לכהן ואז – קדימה לאכול
- לא לאכול דם
- לא ללכת למנחשים ומכשפים ורואי עתידות למיניהם
- לא לפגוע בשיער הראש ובשערות הזקן
- לא לשרוט את הנפש ולא לקעקע את הגוף
- איסור על זנות
- "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן"
- לא לרמות גרים החיים בארץ
- הגרים החיים בארץ – אזרחים שוויי זכויות הם
- המשקלות בהם שוקלים מוצרים – אסור שיהיו מזויפים.

אלה המרכיבים. כדי שהמתכון יצליח ועם ישראל יהיה "קדוש" האם צריך לקיים את כל הרשימה על-ידי כולם? האם זה בכלל אפשרי?

יש לי כמובן, ואני בטוח שלכל אחד יש, הרבה מחשבות על הרשימה הזו.
היום אני רוצה להעלות את המחשבות הבאות:
1. רשימה נהדרת. כל פעם שאני אומר לילדים שלי: "תהיו אנשים טובים" – ברשימה הזו אפשר למצוא את מרכיבי ה"טוב" הזה.
2. רשימה נוראית. החברה הישראלית וההנהגה הישראלית של ימינו כל כך רחוקים מהרשימה הזו, שזה ממש נורא. הרשימה הזו היא הראי ואנחנו, כחברה, יכולים להסתכל לראי הזה ולהשפיל מבט.
3. רשימה שמאלנית. כדי להיות עם "קדושים", לפחות על פי הרשימה הזו, לא נדרש אפילו רגב אדמה אחד. אין כלל אזכור לקדושה הקשורה לאדמה. הקדושה מיוחסת אך ורק לאנשים ולחיים שהם יוצרים כחברה.
4. רשימה מרתקת. ניקח לדוגמא את הציווי הפשוט: לא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ. מדוע חשוב לא לקלל חרש? הרי החרש לא שומע ומכאן שהקללה אינה פוגעת בו, שלא כמו לִפְנֵי עִוֵּר לא תִתֵּן מִכְשֹׁל , שבמקרה כזה העיוור ימעד וייפגע!! ההסבר בפרק הוא: וְיָרֵאתָ מֵּאֱלהֶיךָ אֲנִי יְהוָֹה: , כלומר- הסיבה לכך היא הפחד מאלוהים. לדעתי, הסיבה לכך אינה הפחד מאלוהים אלא הדרישה מהאדם להיות "טוב", כי כשהוא מקלל את החרש, החרש אולי לא נפגע, אבל האדם המקלל יורד בדרגת האנושיות שבו ובוודאי שהסביבה שומעת ויש בכך משום העלבת החרש מבלי שאפילו יוכל להגיב.

אני חושב שהפרק הזה אומר לנו, בפשטות ובגאונות, שכדי שנהייה ראויים לתואר "קדושים" אנחנו כולנו צריכים לחיות כל הזמן במודעות סביבתית גבוהה לאנשים שמסביבנו ולטבע העוטף אותנו.

והערה אחרונה לפסוק:
יח) לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, יְהוָה.

ואהבת לרעך כמוך – כלל גדול בתורה אמר רבי עקיבא. אולי ה-כלל הגדול מכולם.
אבל יש המחברים אותו לפתיחת הפסוק " לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ", ומסבירים שהכוונה היא רק לאהבת הרע בתנאי שהוא מבני ישראל.

אבל כדי להסיר ספק מצטרף אליו בהמשך פסוק נוסף, נפלא לא פחות:
לד) כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

אהבת הגר זהה לחלוטין לאהבה של "ואהבת לרעך כמוך".
וגם הסיבה לציוויים הנ"ל זהה – אני יהוה.

ובימינו הייתי מדייק וכותב: ואהבת לרעך כמוך, במיוחד אם הוא לא כמוך.