אלוהים יהרוג והארץ תקיא - ויקרא כ' |עופר בורין

מאת: עופר בוריו התמונה PIXABUY ת.פרסום: 14/12/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק רצוף בעונשים חמורים ביותר על מעשים לא ראויים בתחום חיי המשפחה, המין ועבודת האלילים. נראה כאילו אלוהים נזכר שלפני 2 פרקים הוא הגדיר את כל החטאים האלה כאסורים, אך "שכח" להבהיר מה המחיר של מי שמבצע את המעשים האלה.
בלשון פשוטה – הדרך שבה התורה בוחרת להפוך את ישראל ל"קדושים" לאלוהים, היא דרך הפחד, פחד אלוהים!!
אין לי עניין לעבור על רשימת כל החטאים, שהיא כשלעצמה קובץ די מזעזע של לשון עברית בוטה שקשה לעכל אותה.
רוב החטאים המוזכרים הם כל כך מזעזעים שבמחשבה ראשונה נראה שזה לא ממש בעיה לעמוד בהם ולקבל תעודת "קדושים" מאלוהים. למשל:
- אסור להקריב ילדים ל"מולך" (משהו בדומה למה שאברהם כמעט עשה ליצחק).
- אסור ללכת לידעונים ובעלי אוב (משהו דומה ל"אסטרולוגים", קוראים בקפה ועוד רנטגנאי עתיד למיניהם)
- אסור לקלל את אבא ואימא
- אסור לנאוף
וזה ממשיך, ועל כל החטאים האלה – העונש הוא מוות.
היום, תוקפים המכנים עצמם דתיים חרדים, את ההומואים והלסביות וטוענים שמעשיהם הם תועבה וסטיה נוראיים. ההוכחה היא שהתורה גוזרת עליהם דין מוות.
אבל אם זה המצב ואלה ההוכחות, מה לגבי שאר החטאים המוזכרים בפרק הזה?
האם לא הגיע הזמן לעמוד מול כל אותם אנשים המדברים בשם השם, כאילו אנחנו עדיין במדבר בתרבות של אלפי שנה אחורה?

וכמובן, לבד מעונש המוות האישי יש כאן גם עונש קולקטיבי:
כב) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ.

והוה יהרוג אותנו והארץ תקיא אותנו.

בתולדות עמנו סבלנו כבר כמה פעמים, גם עונשי מוות וגם גלויות (הארץ הקיאה אותנו).

מתי נלמד?
מתי נבין שהעיקר אינו כל מני איסורים אלא מה שנאמר בפרק הקודם "ואהבת לרעך כמוך"?
----------
אני נזכר בשיר של מאיר אריאל(מילים) ושלום חנוך (לחן) – "אומרים שבלי". אני מביא כמה שורות ממנו: 
... 
אומרים שבלי רע אין טוב 
... 
אומרים שבלי שקר אין אמת 
אומרים שבלי עוול אין צדק 
... 
אומרים שבלי עוקם אין יושר 
אומרים שבלי סבל אין אושר 
אומרים שבלי לא אין כן 
...
אך, כמה שאני אוהב אותך 
אם זה אפשרי לשנוא כל כך 
כבר עדיף להפסיק לחשוב

אלוהים יודע משהו על המין האנושי. הוא יודע שיש מאבק בין טוב ורע והסיכוי, שעם, על שלל היחידים שבו יהיו "טובים", הוא למעשה אפס.
איומי המוות והפחד המלווים את הפרק אינם רלוונטיים כלל לאנשים חופשיים כמוני, ואף אינם רלוונטיים למאה ה – 21.
אנחנו צריכים, מכוח השכל והמצפון שלנו, לשאוף כל הזמן להיות בצד הנכון של המשוואה שמאיר אריאל כה היטיב לבטא אותה. 
הרע שיש היום שונה לחלוטין מהרע שהיה במדבר.
ואיומי המוות המדבריים אסור שיהיו דגלי הטוב של החברה הישראלית המודרנית.

https://www.youtube.com/watch?v=cZsPN_Krpis