בעזרת השם - ויקרא כ"ד | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 19/12/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בפרק הזה עולה פתאום פרשה שנראית מעט לא קשורה בה מוזכר אדם שבזמן מריבה נוקב בשם אלוהים:
י) וַיֵּצֵא בֶּן-אִשָּׁה יִשְֹרְאֵלִית וְהוּא בֶּן-אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְֹרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי:
יא) וַיִּקֹּב בֶּן-הָאִשָּׁה הַיִּשְֹרְאֵלִית אֶת-הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל-משֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלמִית בַּת-דִּבְרִי לְמַטֵּה-דָן:

בן שנולד לאיש מצרי ולאם ישראלית נכנס לסוג של מריבה בתוך המחנה ובמהלך המריבה הוא נוקב בשם אלוהים ומקלל והוא מובא אל משה ל"טיפול".
הטיפול מאוד החלטי ומאוד טבעי לספר ויקרא – מוות בסקילה. העדים לאירוע מחזיקים את ה"מקלל" (כמו שמחזיקים בהמה המוקרבת כקורבן) ושאר העם סוקל אותו באבנים:
יד) הוֹצֵא אֶת-הַמְקַלֵּל אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל-הַשֹּׁמְעִים אֶת-יְדֵיהֶם עַל-רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל-הָעֵדָה:
טו) וְאֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי-יְקַלֵּל אֱלהָיו וְנָשָֹא חֶטְאוֹ: 
טז) וְנֹקֵב שֵׁם-יְהוָֹה מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ-בוֹ כָּל-הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ-שֵׁם יוּמָת:

מדוע עונש כה חמור על נקיבה בשם אלוהים?
האמת היא שאין לי מושג. 
ייתכן שיש כאן עוד נדבך בהפיכתו של אלוהים למושג כל כך עליון ובלתי מושג שלא רק שאסור לעשות עבורו פסל, אפילו בשמו אסור לנקוב, ואף אם זה נעשה בשעת כעס או מריבה העונש הוא מוות בפרהסיה למען יראו כולם ויזהרו. ייתכן ומשה חש בחוסר ביטחון מסוים ביכולתו להביא את העם לאמונה באל כה מופשט עד שהיה צריך להוציא חוק כה חמור אפילו למי שרק מעז לנקוב בשמו של אלוהים.
-----
ויש אפשרות נוספת. כמה פעמים שמעתם בויכוחים בציבוריות הישראלית אנשים או קבוצות שמצרפות את אלוהים לויכוח לטובתן?. כמה פעמים שמעתם אנשים הנותנים לאנשים אחרים מתנות או קמעות כאילו ניתנו בשם אלוהים?
ומה כתוב בעשרת הדברות (שמות כ` פסוק ז`):
ז) לא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָֹה אֱלהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא

לא תשא את שם אלוהיך לשווא!!
זו אם כך הנקודה – אלוהים לא מרשה לאף אדם להשתמש בשם שלו לשום נושא. 
רוצים להתווכח, רוצים לריב, רוצים להתעמת, רוצים לקלל – בבקשה, אבל את אלוהים תשאירו בצד!

ולכל החכמים והמתחכמים הנותנים ביהוה שמות אחרים כמו: השם, אדושם, אלוקים, הויה וכו` – גם באומרכם "ברוך השם", "או בעזרת השם", או "השם ירחם", השם, יודע שבעצם אתם נוקבים בשמו. ההתחכמויות האלה לא ממש עובדות (לדעתי).
--------
הפרק גם מבהיר שהחוקים חלים על כולם – שוויון בפני החוק:
כב) מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלהֵיכֶם:

אז בתוך סדרת חוקים שנראים פרימיטיביים ביותר, מנצנצת אלומת אור של שוויון כלפי החוק.
אני בוחר, ברשותך השם, לקחת מכאן את השוויון בפני החוק ולהתעלם מחוסר הביטחון של אלוהים או של יהוה או של משה המביא אותם להתייחס ל"מקלל" באופן כה חמור.

https://www.youtube.com/watch?v=FQ5YU_spBw0