שכר ועונש ושואה ותקומה - ויקרא כ"ו| עופר בורין

מאת: עופר בורין, התמונה STOCKFRESH ת.פרסום: 23/12/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק השכר והעונש.
אלוהים מבטיח דברים טובים שיקרו לעם ישראל אם יקיימו את החוקים והמצוות שהוא נתן להם באמצעות משה.
הדברים הטובים קשורים לטבע. באמת דברים טובים:
ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ
ה) וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.
עד היום אנחנו מבקשים את הטוב הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=HSR40XoN12w

אלוהים גם מאיים באסונות נוראיים במידה ולא יקיימו בני ישראל את כל המצוות והחוקים.
כדי להבין מאיפה כל זה מגיע אני מציע לקרוא את הפסוק האחרון בפרק הקודם המגדיר את היחס בין אלוהים לעם ישראל:
ויקרא, פרק כה`, פסוק נה`:
נה) כִּי-לִי בְנֵי-יִשְֹרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָֹה אֱלהֵיכֶם:
כלומר – בני ישראל, אנחנו, שייכים לאלוהים. אנחנו "אשכרה" רכוש שלו והוא יכול לעשות ברכושו ככל העולה על רוחו. 
לכאורה, השכר והעונש הם עניין לבחירה של העם, אבל בעיני זה רק לכאורה. יש כאן חוזה בין אלוהים לעם ישראל שאין בו אפשרות יציאה לאף צד. לא בטוח שזה חוזה שהייתי חותם עליו!
בין שאר האסונות שיבואו על עם ישראל המתוארים בפרק, ישנה נבואה מדהימה על גלות:
לח) וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם:
לט) וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ:

ובגלות האנשים יסבלו גם על החטאים שלהם וגם על החטאים של אבותיהם.
אלוהים ממשיך ומבטיח ללוות את בני ישראל בגלות, לחזות באסונות שיבואו עליהם שם, ורק כשיחזרו אליו כנועים, אז הוא יראה שהוא לא שכח את בריתו עם בני ישראל, אלוהים יסלח ויחזיר את בני ישראל לארצם:
מא) אַף-אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ-אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת-עֲוֹנָם:
מב) וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר:

אי אפשר שלא לחשוב על מה שקרה לנו באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה. גלות מלווה בשואה.

רבים שואלים איפה היה אלוהים בזמן השואה? התשובה היא פשוטה – הוא פשוט היה שם. 
ובסיום השואה, תקומה וקוממיות מחודשת של עם ישראל בארץ ישראל, הארץ המובטחת.

אפילו קוממיות מוזכרת בפרק, כשכר לעמידה בחוקים ובמצוות אלוהים:
יג) אֲנִי יְהוָֹה אֱלהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת:

ואני אומר – את השואה לא הביא אלוהים אלא אדם.
וגם את התקומה לא הביא אלוהים אלא הביאו אנשים.
את תקומת ישראל, זו של 70 השנים האחרונות, אי אפשר לייחס לחזרה של עם ישראל לקיום המצוות והחוקים שנתן אלוהים למשה בהר סיני. 
גם מסוכן לייחס אותה לאיזו "אתחלתא דגאולה". 
אנחנו רואים היום לאיזו קיצוניות ומשיחיות מובילה אותה אמונה ב"אתחלתא דגאולה". רק אלוהים יודע מה מתחיל גאולה ומה לא. אין לאף אדם, גדול בתורה ובמצוות ככל שיהיה, להעז אפילו לדעת "פועלו של אלוהים".
והציונים, אלה שהקימו את מדינת ישראל מחורבות השואה, אלה שחזו את הצורך בהקמתה לפני יותר מ 100 שנים, בוודאי לא עשו זאת מתוך איזו אמונה דתית.
היו שם גם אנשים דתיים ומאמינים, אך הם היו מיעוט צנוע, ערכי ומציאותי. 
----------
ועוד עניין אחד המכוון למנהלים ולמנהיגים – האנשים שעובדים אצלכם או שאותם אתם מנהיגים אינם רכושכם! לא בגלל שאתם לא אלוהים (זה ברור) אלה בגלל שהם אנשים!